לוגו
כשלון
פרק:
מיקום ביצירה:
0%

1

וּבכן, לא בּכדִי היוּ אסיפוֹתיו וּמוֹעצוֹתיו והתאַרגנוּתוֹ של ה״מרכּז״ 2! לא לחינם בּיקשוּ סוֹפריו וחכמיו עצוֹת ותחבּוּלוֹת מפּחד ״שלטוֹן השׂמאל״. העצה נמצאה: אסיפת הנבחרים נדחתה.

מרכּז זה שבּא ״להציל״ את האִרגוּן הלאוּמי, הרוֹאה את עצמוֹ כּעמוּד התָּוֶך וכמשען הנאמן היחידי לארגוּן זה, הוּא ששָׂם לאַל בּהחלטתוֹ עכשיו את מאמציו הגבּוֹריים של הישוּב לסידוּר עניניו בּרשוּת עצמוֹ. מרכּז זה, הנכוֹן ״לשם השלוֹם והאחדוּת״ לוַתר גם על זכוּת האדם של האשה (אך בּחשאי!), שחבריו עמדוּ והציגוּ לשׂמאל דרישוֹת על דבר יצירת קוּריוֹת מַעמדיוֹת וחלוּקת-המקוֹמוֹת בּאסיפת הנבחרים לפי הסכּם – עמד בּוֹ רוּחוֹ להיסחף רק זמן קצר עם זרם הגבוּרה – וחזר בּוֹ. וּבשעה שידוֹ האחת היתה מכַנסת אסיפת תעמוּלה וחוֹתמת כּרוּזים לבּחירוֹת, היתה ידוֹ השניה מוּשטה לאוֹיב האִרגוּן הלאוּמי – בּהכנעה.

המַסוה החיצוֹני הוּא לאוּמי – דאגה לשלימוּת אסיפת הנבחרים, פּחד מפּני התפּוֹררוּת וכוּ׳. אוּלם הנימוּק האמיתי אינוֹ שוֹנה מנימוּקוֹ ה״דתי״ של הרב א.: פּחד מפּני השפּעתוֹ של הפּוֹעל בּישוּב. פְּנִיה מפלגתית זוֹ היא שגרמה ל״מרכּז״ הלאוּמי כּי יַנחיל לישוּב מכּה וקלוֹן.

ושוּב, אחרי כּל ההתאמצוּת היפה של מיטב כּוֹחוֹת הישוּב, נמצאנוּ עוֹמדים על יד השוֹקת השבוּרה: נציב חדש יבוֹא לשלוֹט בּארץ – וישוּב מאוּרגן לא יפגשהוּ בּדרישוֹתיו הבּרוּרוֹת, קוֹנגרס ציוֹני יתאסף, ויצטרך לדוּן, והפּעם בּרצינוּת, בּזכוּיוֹתיו של הישוּב הארץ-ישׂראלי – והישוּב עצמוֹ ישתוֹק, אסיפת הנבחרים לא תתכּנס.

יזכּוֹר זאת הישוּב הארץ-ישׂראלי ויחרוֹת את השיעוּר המר הזה על לוּח לבּוֹ. ילמַד לדעת על מי וָמי יש לוֹ לסמוֹך בּמלחמתוֹ על כּבוֹדוֹ, רצוֹנוֹ ועניני חייו.

תמוּז תרפ״ה.


  1. “דבר”, גליוֹן 38, כ“ב בּתמוז תרפ”ה, 14.7.1925.  ↩

  2. ה“מרכּז”. מפלגוֹת והתאַגדוּיוֹת אזרחיוֹת (בּרית הציוֹנים הכּלליים, התאחדוּת הספרדים ואחרוֹת) שעמדוּ בּין מפלגוֹת העבוֹדה לבין “המזרחי”.  ↩