קאטהא־אופאנישאד ג ג־ט

דַּע: הַנֶּפֶשׁ – שַׂר הָרֻכֶב, וְהַגּוּף הוּא הַמֶּרְכָּב;

דַּע, כִּי הָרַכָּב הַשֵּׂכֶל וְהָרוּחַ – מוֹסְרוֹתָיו;

הַחוּשִׁים סוּסָיו, לִמְדוּנוּ, וּמִרְעָם הַחֲשָׁקִים.

כִּצְמוּדַת חוּשִׁים וָרוּחַ, הִיא, הַנֶּפֶשׁ, הַנֶּהְנִית:

כֵּן הַחֲכָמִים כִּנּוּהָ, כֵּן מָשְׁלוּ אֶת מְשָׁלָם.

אִישׁ חֲסַר בִּינָה וָדַעַת, לֹא בְּלוּמָה תָּמִיד רוּחוֹ, –

הֵן חוּשָׁיו לא יֵעָצֵרוּ, כְּסוּסֵי רַכָּב רָעִים;

וְחָכָם עֲשִׁיר הַדַּעַת שֶׁרוּחוֹ תָּמִיד בְּלוּמָה, –

הֵן חוּשָׁיו בּוֹ יֵעָצֵרוּ, כְּסוּסֵי רַכָּב טוֹבִים.

מְחֻסַּר דֵּעָה וָשֵׂכֶל, וְתָמִיד בִּלְתִּי טָהוֹר,

לֹא יַשִּׂיג אֶת קֵץ הַיֶּשַׁע, שׁוֹב יָשׁוּב לַגִּלְגּוּלִים;

אַךְ אֲשֶׁר רַכָּב נָבוֹן לוֹ, הַשׁוֹמֵר מוֹסְרוֹת רוּחוֹ,

הוּא לְקֵץ נוּדוֹ יַגִּיעַ, לִמְעוֹן־וִישְׁנוּ הַנִּשְׂגָּב.

השוה את הדיאלוג יפידרוס' לאפלטון