מַעְבֹּרֶת בֵּין יוֹם לְיוֹם, שָׁנָה לְשָׁנָה.

בֵּין זְמַן־גּוּף לִזְמַן־גּוּף.

פְּרִידָה וּפְגִישָׁה זְווּגוֹת בְּאוֹתוֹ דָם,

בְּאוֹתָה שְׁעַת חֻלְשָׁה וְתוּשִׁיָּה.

שֶׁלֹּא לְאַבֵּד מִכִּלְיוֹן־הַנֶּפֶשׁ דָּבָר,

וְלֹא מִזִּמְרַת הַגּוּף.

שֶׁלֹּא לִתְלֹש מֵעִשְׂבֵי־הַפֶּרֶא שֶׁבַּחוֹף,

בְּרִגְעֵי נִתּוּק וּנְגִיעָה.

שֶׁלֹּא לֶאֱחֹז בּמִקְסְמֵי חִפָּזוֹן:

לִנְשֹׁם כָּרָגִיל, עָמֹק.

שֶׁלֹּא לְהִתְפּוֹרֵר לְדִמְעוֹת יָגוֹן,

שֶׁלֹּא לְהָמִיר זָהָב בְּפַח.

מַעְבֹּרֶת בֵּין זְמַן־נְשָׁמָה לִזְמַן־נְשָׁמָה.

לִטֹּל אֶת טוּב הָאָדָם וְהָאָרֶץ

וּלְשָׁמְרָם לַחִים וְצוֹנְנִים

לְאַחַר־כָּךְ – מַרְפֵּא לְיִסּוּרֵי שְׁמָמָה.