עַל בִּרְכַּי טָלֶה מֶה מֶה –

תַּךְ–תַּךְ–תַּךְ! לִבִּי הוֹמֶה,

אֲחַבְּקֵהוּ, אֶשָׁקֵהוּ,

מִכּוֹסִי חָלָב אַשְׁקֵהוּ.

אֲבִיאֵהוּ בֵּית אִמִי.

לַיְלָה לֵיל יָלוּן עִמִי,

תַּחַת מִטָתִי יָנוּם

עַד אוֹר בֹּקֶר וְיָקוּם.

בֹּקֶר־תְּכֵלֶת, אוֹר זָהָב –

לַשָׂדֶה נֵצֵא יַחְדָו.

נִתְגַלְגֵלָה, נִשְׁתּוֹבֵבָה,

נַעֲלֶה עַל הַר וָגֶבַע –

מִנִי בֹּקֶר עַד מַחְשָׁךְ

כָּל הַיוֹם כֻּלוֹ נִשְׂמַח.

לֵיל, עִם צֵאת כּוֹכָב רִאשׁוֹן,

בַּיְתָה שׁוֹב נָשׁוּב לִישׁוֹן.