בֹּא וּרְאֵה שׁוֹטֵר תְּנוּעָה

מְלַאכְתּוֹ מְאֹד נָאָה:

עַל כֻּלָּנוּ הוּא שׁוֹמֵר,

מְצַוֶּה לְהִזָּהֵר.

מְגֹהָץ, מַדָּיו כְּחֻלִּים

לְבֵן כּוֹבַע וְשַׁרְווּלִים.

יֵשׁ אֲשֶׁר עַל סוּס יִרְכַּב –

וְנָאָה מַבַּע פָּנָיו.

בֹּקֶר אוֹר, בְּמֶרֶץ רָב

יְצַחְצַח כָּל כַּפְתּוֹרָיו.

כֹּה יִשַּׁק בְּרֹאשׁ יַלְדוֹ –

וְיֵצֵא לְתַפְקִידוֹ.

הוּא אוֹמֵר לְגָד וְרוּת:

"רוּת, חֲצִי כְּבִישׁ בִּזְהִירוּת!

וְאַתָּה גָּד, אַל תִּרְעַשׁ!

מִשְׂחָקִים? רַק בַּמִּגְרָשׁ"!

בַּדְּרָכִים, בְּכָל פִּנָּה,

הוּא מַזְהִיר מִסַּכָּנָה.

בְּקוֹלוֹ שׁוֹמְעִים הַכֹּל,

מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל.

יֶלֶד כִּי יִתְעֶה בָּרְחוֹב –

הַשּׁוֹטֵר, כְּאַבָּא טוֹב,

שׁוֹאֲלֵהוּ: כְּתָבְתְּךָ?

מַה שִּׁמְךָ? אַיֵּה בֵּיתְךָ?

מְפַשְׁפֵּשׁ הוּא בְּכִיסוֹ

וּמוֹצִיא אֶת פִּנְקָסוֹ

וְרוֹשֵׁם בּוֹ שֵׁם וָשֵׁם –

שֵׁם הָאָב וְשֵׁם הָאֵם,

הַמִּסְפָּר, הַקּוֹמָה –

וּבְכַף יָד חֲמִימָה

הוּא לוֹטְפֵהוּ בְּחִבָּה.

דַּי! מַסְפִּיק! תּוֹדָה רַבָּה!

וְעַתָּה, יַלְדִּי הַקָּט,

תֵּן לִי יָד, אַל תִּפְחַד!

עַל גִּ’יפּ קַל אֲסִיעֲךָ,

אֶל בֵּיתְךָ אֲבִיאֲךָ!

הַקָּטָן בַּר הַמַּזָּל,

בִּזְכוּת מִי בְּנֵס נִצַּל?

בִּזְכוּת מִי? הֱוֵה אוֹמֵר:

בִּזְכוּתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹטֵר!