[לחתן]

מִי זֹאת כְּשַׁחַר נִשְׁקְפָה וַתַּעַל / מִפַּאֲתֵי שַׁחַק וְרוּם מִמַּעַל:

נָסְעָה בְחִפָּזוֹן וְדָרְכָה בָמֳתֵי / אֶרֶץ בְּלִי מֶרְכָּב וּמֵאֵין נַעַל:

וַיֹּאמְרוּ לָהּ אָן גְּבֶרֶת תֵּלְכִי / וַתַּעֲנֶה: לִדְרוֹשׁ לְנַפְשִׁי בַּעַל:

כִּי אָמְרוּ לִי יֵשׁ בְּהַרְרֵי מוֹר אֱנוֹשׁ / חָשַׁק בְּשֵׂכֶל, וַעֲדִי גוּף גָּעַל:

דַּלְתֵי תְבוּנָה לוֹ לְבַד נִפְתְּחוּ / וּבְעַד כְּסִילוּת הַשְּׁעָרִים נָעַל:

מוֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת מִנְּטוֹת / אֶצְלָם וּמֵישָׁרִים בְּכָל יוֹם יִפְעַל:

פָּנָיו יְחַלּוּ הַנְּבוֹנִים יוֹם יוֹם / וַיִּפְרְשׂוּ תָמִיד לְמוּלוֹ שַׁעַל:

אֵלֵךְ וְאָנוּחַ בְּצִלֵּי אָהֳלוֹ / סֶלָה, וְאַשְׁקֶה אֶת מְשַׂנְאָיו רַעַל:

כִּי חֵן שְׂפָתָיו וַאֲמָרָיו נָעֲמוּ / לָאֵל וְלִבּוֹ בַּר וְזַךְ מִמַּעַל:

מַשְׂכִּיל יָשׁוּט לִמְצוֹא חָכְמָה

[שבח לנדיב]

מַשְׂכִּיל יָשׁוּט לִמְצוֹא חָכְמָה / וּסְפָרִים עָלֶיהָ פָקָד:

יֵדַע תַּעְלוּמֵי דָת אֵל עַד / סוֹד מִסּוֹדֶיהָ לֹא פָקָד:

וּלְהַלֵּךְ בִּנְתִיב יִרְאַת אֵל / וַעְשׂוֹת חֶסֶד יָמָיו פָּקָד:

נִזְהָר מֵחֵטְא כִּי יִירָא פֶּן / חֶטְאוֹ הָאֵל עָלָיו פָּקָד:

הוֹלֵךְ תָּמִיד בִּרְצוֹן צוּרוֹ / כַּאְשֶׁר מֵרֹאשׁ עָלָיו פָּקָד:

שִׂגֵּב אַנְשֵׁי צֶדֶק, וּמְתֵי / רֶשַׁע בַּבּוֹר לָעַד פָּקָד:

כִּי לַעְשׂוֹת זֹאת עַל כָּל אַנְשֵׁי / תֵּבֵל, הָאֵל אוֹתוֹ פָקָד: