[לחתן]
מִי זֹאת כְּשַׁחַר נִשְׁקְפָה וַתַּעַל / מִפַּאֲתֵי שַׁחַק וְרוּם מִמַּעַל:
נָסְעָה בְחִפָּזוֹן וְדָרְכָה בָמֳתֵי / אֶרֶץ בְּלִי מֶרְכָּב וּמֵאֵין נַעַל:
וַיֹּאמְרוּ לָהּ אָן גְּבֶרֶת תֵּלְכִי / וַתַּעֲנֶה: לִדְרוֹשׁ לְנַפְשִׁי בַּעַל:
כִּי אָמְרוּ לִי יֵשׁ בְּהַרְרֵי מוֹר אֱנוֹשׁ / חָשַׁק בְּשֵׂכֶל, וַעֲדִי גוּף גָּעַל:
דַּלְתֵי תְבוּנָה לוֹ לְבַד נִפְתְּחוּ / וּבְעַד כְּסִילוּת הַשְּׁעָרִים נָעַל:
מוֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת מִנְּטוֹת / אֶצְלָם וּמֵישָׁרִים בְּכָל יוֹם יִפְעַל:
פָּנָיו יְחַלּוּ הַנְּבוֹנִים יוֹם יוֹם / וַיִּפְרְשׂוּ תָמִיד לְמוּלוֹ שַׁעַל:
אֵלֵךְ וְאָנוּחַ בְּצִלֵּי אָהֳלוֹ / סֶלָה, וְאַשְׁקֶה אֶת מְשַׂנְאָיו רַעַל:
כִּי חֵן שְׂפָתָיו וַאֲמָרָיו נָעֲמוּ / לָאֵל וְלִבּוֹ בַּר וְזַךְ מִמַּעַל:
מַשְׂכִּיל יָשׁוּט לִמְצוֹא חָכְמָה
[שבח לנדיב]
מַשְׂכִּיל יָשׁוּט לִמְצוֹא חָכְמָה / וּסְפָרִים עָלֶיהָ פָקָד:
יֵדַע תַּעְלוּמֵי דָת אֵל עַד / סוֹד מִסּוֹדֶיהָ לֹא פָקָד:
וּלְהַלֵּךְ בִּנְתִיב יִרְאַת אֵל / וַעְשׂוֹת חֶסֶד יָמָיו פָּקָד:
נִזְהָר מֵחֵטְא כִּי יִירָא פֶּן / חֶטְאוֹ הָאֵל עָלָיו פָּקָד:
הוֹלֵךְ תָּמִיד בִּרְצוֹן צוּרוֹ / כַּאְשֶׁר מֵרֹאשׁ עָלָיו פָּקָד:
שִׂגֵּב אַנְשֵׁי צֶדֶק, וּמְתֵי / רֶשַׁע בַּבּוֹר לָעַד פָּקָד:
כִּי לַעְשׂוֹת זֹאת עַל כָּל אַנְשֵׁי / תֵּבֵל, הָאֵל אוֹתוֹ פָקָד: