לוגו
השיר החמישי
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

קָשָה כִשְׁאוֹל קִנְאָה…

הוֹי קִנְאָה קָשָׁה! הוֹי קָשָׁה מִשָּׁחַת!

שִׁנַּיִךְ בַּרְזֶל וּלְשׁוֹנֵךְ לַהֶבֶת

עַל מִזְבַּח לֶב כֹּל כָּאֵשׁ אַתְּ קֹדַחַת

גַּם עַל כָּל בֵּית חֶבֶר תַּפְרִידִי כַּמָּוֶת.


טוּבֵךְ כִּמְלֹא כַף – רָעָתֵךְ חָפְנָיִם! –

כַּמַּעְיָן בִּישִׁימוֹן יֶחֱרַב מִשֶּׁמֶשׁ

כַּשִּׁבֳּלִים בּוֹדְדוֹת בָּעֵמֶק הָרְפָאִים

כִּבְרַק אוֹר יֵתַע בִּמְשׁוֹאָה וָאָמֶשׁ.


וּמִבִּטְנֵךְ קִנְאָה טוֹבוֹת כִּי תָעוּ

וּכְמוֹ מִגְּוִיַת אַרְיֵה רַד הַנֹּפֶת,

הוֹי! רַבִּים אֲרָיִים אֲזַי יִגְוָעוּ

וּמַלְאֲכֵי רָעִים יִוָּלְדוּ לַתֹּפֶת!


כִּי הוֹרַת כָּל שֶׁבֶר אַתְּ לִבְנֵי חָלֶד

וּבְנוֹתַיִךְ: דִּבָּה וּמַשְׂטֵמַת נֶצַח;

הַנְּקָמָה גַּם הִיא עַל בִּרְכֵּךְ תִּוָּלֶד

וַחֲלָבֵךְ הֵינַקְתְּ לַמָּוֶת וָרֶצַח.


עַל גַּן עֵדֶן אַהֲבָה קִנְאָה נִצֶּבֶת

וּבְיָדָהּ חֶרֶב – שַׁלְהֶבֶת יוֹקֶדֶת

וּבְאָזְנַיִם אֶלֶף כָּל קוֹל קַשֶּׁבֶת

וּבְרִבּוֹא עֵינַיִם כָּל שַׁעַל מֹדֶדֶת.


וְיוֹם וָלֵיל כִּכְרוּב מָלֵא זַעַם

תִּשְׁמוֹר מִבֹּא זָר עַל אַדְמַת הַקֹּדֶשׁ:

אַךְ גַּם לִבְּעָלֶיהָ תַּקְדִּיר כָּל נֹעַם

כִּקְדוֹר אוֹר הַסַּהַר בַּעֲבוֹר הַחֹדֶשׁ.


אִם לֹא עֵדֶן גַּנִּים חֶלֶד הִנֵּהוּ

לָאִישׁ כִּי יֶאֱהַב נַפְשׁוֹ בֹּחָרֶת.

אִם לֹא יֵהָפֵך לִשְׁאוֹל אַל עֵינֵהוּ

עֵת רוּחַ הַקִּנְאָה עָלָיו עוֹבֶרֶת.


שָׂם יַרְבֶּה תַּחְבֻּלוֹת יִתְחַכֵּם נָעַר

וּבְיִקְּהַת פָּנָיו הַדְּאָגָה נִשְׁקֶפֶת;

מִצְחוֹ יֵחָרֵשׁ כַּיָּם בְּשָׁאוֹן סָעַר

וּשְׂפָתוֹ אֶל לִבּוֹ אֹמֶר מַטֶּפֶת:


"זֶה הִרְבָּה עֹשֶׁר תַּחַת הַשָּׁמַיִם

זֶה קָנָה לוֹ שֵׁם, זֶה עָשָׂה לוֹ חָיִל;

וַאֲנִי מָה? הָאֲנִי אֵלֵךְ בַּעֲצַלְתַּיִם?

מִבְּלִי מֵשִׁים אֶגְוַע בִּמְשׁוֹאַת לָיִל?"


שָׁם זָקֵן עוֹמֵד עַל עֶבְרֵי פִי פָחַת

עוֹד יַסֵּב עֵינָיו אֶל אַרְצוֹת הַחַיִּים

וּשְׁאוֹן תֵּבֵל יִשְׁמַע לֹא יֵדַע נָחַת

וּלְעוֹלֵל עֲלִילוֹת יַחֲגוֹר מָתְנָיִם.


כִּי שָׂפָה נֶעְלָמָה קִרְבּוֹ דוֹבָרֶת:

"רָב אָדָם יַעֲנוֹד זֵר כָּבוֹד עַל מֵצַח

לֵךְ וּקְנֵה גַּם אַתָּה לָךְ שֵׂם תִּפְאָרֶת?

עוֹד תָּנַח דַּיֶּךָ עַל חֵיק הַנֶּצַח!! "


וּמִי גָּזַל מֵהֶם עֹנֶג הַחַיִּים

וַיְמַלְאֵמוֹ תַּאֲוָה עָמָל וָאֵבֶל?

אִם לֹא אַתְּ קִנְאָה רַבַּת הָעֵינָיִם

אַתְּ מָקוֹר מָשְׁחָת אֶל כָּל אֵיד וָחֵבֶל!


וּמֶה כָּל הָעִנְיָן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ

אִם לֹא יִלְדֵי קִנְאַת גֶּבֶר מִגָּבֶר?!

וּבִמְקוֹם יֵשׁ אֶחָד תּוֹצִיא מֵאָמֶשׁ

הֲמוֹן אֵין מִסְפָּר תּוֹרִיד לִבְאֵר קָבֶר.


שָׂם קִנֵּא הַסּוֹחֵר וַיַּעַשׂ חָיִל;

וּפֹה קִנְּאוּ בוֹ וַיַּכֻּהוּ נָפֶשׁ.

זֶה קִנֵּא לֵאלֹהָיו יָרֹן בַּלָּיִל;

זֶה קִנֵּא בַּעֲמִיתוֹ לֹא עוֹד יִנָּפֶשׁ.


שָׁם לִבּוֹת רַבִּים תַּבְעֶר אֵשׁ הַחֵשֶׁק

מִי זֹאת אֵפוֹא בָּם הַמּוֹקֵד הִבְעִירָה?

פֹּה יֵבְךְּ הַיֹּשֶׁר וִיהוֹלֵל הָעֹשֶׁק –

אַךְ קוֹל הַקִּנְאָה בִּשְׁנֵימוֹ אַכִּירָה!.


שָׁם יָרִיבוּ רֵעִים אַחִים יִנָּצוּ –

מִי זֶה שָׁת אֵיבָה בִּמְסִלּוֹת לִבָּמוֹ

שָׂם בִּדְמֵי אָדָם רַגְלַיִם יִמְחָצוּ –

מִי זֶה נָתַן הַחֶרֶב אֶל יָדָמוֹ?


מִי הֵבִיא הַגַּנָּב שָׂם בַּמַּחְתָּרֶת?

מִי שָׂם לֵב אֶבֶן בַּחֲזֵה הַמְרַצֵּחַ

כִּי יוֹמָם וָלַיִל עֵינוֹ שׁוֹמָרֶת

לַהֲרוֹג בַּמִּסְתָּרִים נֶפֶשׁ אוֹרֵחַ?


שָׁם עַל דֹּרְשֵׁי חָכְמָה עַל תּוֹפְשֵׂי קֶסֶת

קַנָּאִים רַבִּים יִתְנַפְּלוּ בַּזָעַם

אִישׁ אִישׁ אֶת אָחִיהוּ בַּעֲמִיתוֹ יָסֶת

צֵא! וּבְעַד הָאֱמֶת הִלָּחֵם הַפָּעַם!.


בָּאֱמֶת יִתְאַמְּרוּ, יַעֲלוּ עֲדִי צֶדֶק

וּכְנַף שִׁקּוּצִים תַּחַת הָאַדָּרֶת;

בֵּין עָלֵי הַשּׁוֹשָׁן יַפְרִישׁ הַחָדֶק

וּבְמַסְוֵה אֲמִתָּם קִנְאָה נִסְתָּרֶת.


הוֹי קִנְאָה קָשָׁה! הוֹי הוֹרַת כָּל שָׁבֶר!

אַתְּ בִּבְנִי חֲלוֹף מִמְשַׁל רָב מוֹשָׁלֶת,

וּמָקוֹם יִנְבַע נַחַל אֹשֶׁר לַגָּבֶר

שָׁמָּה חֲמַת פֶּתֶן יָדֵךְ מֹהָלֶת.


וּבְעֵת רִגְעֵי נֹעַם לָאִישׁ יַגִּיעוּ

וּלְבָבוֹ יִתְרַפֵּק לִמְצוֹא מָנוֹחַ –

מָשְׁחָתָם תּוֹךְ חֵיקָם אִתָּם יָבִיאוּ;

וּמֵחֵלֶב חִטָּה יֵצֵא לוֹ חוֹחַ.

*

נוּדִי, נֶפֶשׁ דָּוִד! צִפּוֹר מִפֶּרַח,

אַל תִּינְקִי דִּבְשׁוֹ מִתּוֹךְ הַגָּבִיעַ;

חֲזִי! גַּם עַכְשׁוּב שָׁם סָרוּחַ סֶרַח

וַחֲמָתוֹ צוּף פִּרְחֵךְ תַּבְאִישׁ תַּבִּיעַ.


אַל נָא, אֶת הָאַהֲבָה אַל תָּעִיר עָתָּה!

שָׁם קִנְאָה קָשָׁה מֵאַהֲבָה וָמָוֶת,

תִּדְרֹךְ חִצֶּיהָ וַחֲנִיתָהּ מֹרָטָה;

פֶּן תַּשְׁחִית הָאוֹהֵב עִם הָאוֹהָבֶת.


הֲטֶרֶם תֵּרֶא – הוֹי אִישׁ לֹא צוֹלֵחַ!

כִּי בִּדְבַשׁ אַהֲבָתְךָ מָהוּל הָרָעַל?

כִּי צַר וּמְלָשֵׁן בָּךְ חָמָס יָפֵחַ

נַפְשְׁךָ בַּכָּף עַל כָּל פֶּשַׂע וָשָׁעַל.


כִּי בִּלְבַב הַמֶּלֶךְ הָעַז כַּסָּלַע

קִנְאָה חָלָה גַּם יָלְדָה רַעְיוֹן רֶצַח

וּמְתַי אָוֶן יוֹסִיפוּ דִּבְרֵי בָלַע

וַיַּצִּיתוּ עֶבְרָה שׁוֹמֶרֶת נֶצַח.


וּבְנוֹחַ עָלָיו שִׁגָּעוֹן וָרוּחַ

וַיַּעֲמֹד בֶּןֿיִשַׁי וַיַּנְעֵם זָמֶר

עֵינוֹ אֶל נִבְלוֹ וּלְבָבוֹ בָּטוּחַ –

כִּי לֹא יֵדַע תָּם מֵרֶצַח הִשָּׁמֶר.


חִישׁ הֵרִים שָׁאוּל חֲנִיתוֹ וַיָּטֶל

לִשְׁפּוֹךְ דַּם הַמְנַגֵּן אַרְצָה כַּמָּיִם,

פַּעֲמַיִם הֵרִים נִשְׁקוֹ זֶה לַקָּטֶל

וַיִּסּוֹב דָּוִד מִפָּנָיו פַּעֲמַיִם!.


כִּי הָאֵל צִלּוֹ, הוּא אוֹתוֹ נוֹטֵעַ,

הוּא הַצֵּל הִצִּילוֹ, מֵרֶדֶת שָׁחַת;

וּבֶן-יִשַׁי אָמַר: "הוּא מִשְׁתַּגֵּעַ,

לֹא בִּצְדִיָּה צָדָה נַפְשִׁי לָקָחַת!"


אָמְנָם כִּי אֵין דַּעַת בִּמְשֻׁנֵּה טָעַם –

אֲבָל כָּל תַּעְתֻּעָיו מַשְּׁאוֹת שָׁוְא אֵלֶּה

הֵד מַחְשְׁבוֹתָיו הֵם לִפְנֵי בוֹא הַזָּעַם,

וּכְמוֹ בּוֹא הַחֲלוֹם מֵר­ֹב עִנְין סֶלָה.


וּמִלְבַב הַמֶּלֶךְ לֹא נִכְחַד כָּחַד

כִּי אֶצְבַּע הָאֵל הִצִּילָה שֹׂנְאֵהוּ

וַיִּירָא מִפָּנָיו וַיִּפְחַד פָּחַד,

וַיֹּאמֶר לַעֲשׂוֹת בַּמַּחֲשָׁךְ מַעֲשֵׂהוּ.


וּדְבָרוֹ הָיָה עִם הַמְחַבְּלִים שָׁבֶר

לִטְמוֹן בָּאָרֶץ אֶל רַגְלָיו הָרָשֶׁת:

"לֹא אָנִי – אָמַר – אֶחְצָב לוֹ פֹּה קָבֶר,

תִּהְיֶה בוֹ יַד הַגִּבּוֹרִים לִפְלָשֶׁת".


וּמַלְאָךְ בָּא אֶל בֶּן-יִשַׁי שָׁלוּחַ,

נֹפֶת בִּשְׂפָתָיו וּבִלְבָבוֹ רָעַל

וַיֹּאמֶר: "הֵן הַמֶּלֶךְ לֹא יָנוּחַ

עַד אֶל מִיכַל בִּתּוֹ תִּהְיֶה לַבָּעַל.


יָדַע אֶת לִבְּךָ כַּכֶּסֶף לָטֹהַר

עַל כֵּן בָּחַר בָּךְ מִכָּל שָׂרֵי פֶלֶךְ,

אֵין לוֹ גַּם חֵפֶץ בַּכֶּסֶף וּמֹהַר

כִּי אִם בִּנְקָמְךָ מֵאוֹיְבֵי הַמֶּלֶךְ.


אֵיד לָעֲרֵלִים וּלְפוֹעֲלֵי אָוֶן נֶכֶר!

וּמֵאָה עָרְלוֹת כִּי תָבִיא מִפְּלָשֶׁת

אָז קֵץ לַעֲמָלְךָ לִפְעֻלָתְךָ שֶׂכֶר

וּתְחַבֵּק בַּת מֶלֶךְ אָז לָךְ כָּאֵשֶׁת".


אַחֲרֵי צָו מַלְכּוֹ לֹא שָׁנָה הָעֶלֶם

וְיֶאֱסו­­ֹף אֲנָשָׁיו וַיֵּרֶד שָׁעַר;

וּכְרֹעֶה שׁוֹשַׁנִּים בֵּינוֹת לַתֶּלֶם

יָרַד וַיַּךְ בָּם כַּחוֹטֵב בַּיָּעַר.


כִּי גַּם שָׁם שֻׁלְּחָה לוֹ עֶזְרַת שָׁמָיִם

וּזְרֹעַ אֲדֹנָי עָלָיו נִגְלָתָה,

וַיַּזֵּל דַּם אוֹיְבָיו כַּאֲפִיקֵי מָיִם

חַרְבּוֹ אָכְלָה בָשָׂר דָּמִים רִוָּתָה.


וּבְמַחֲנֵה הַפְּלִשְׁתִּים הָרַג כִּפְלַיִם

עַל אֲשֶׁר דָּרַשׁ הַמֶּלֶךְ מִמֶּנּוּ:

הוּא דָּרַשׁ מֵאָה, הוּא הֵבִיא מָאתַיִם

הֵבִיא מֹהַר לַמֶּלֶךְ, וַיְמַלְאֶנּוּ.


אָז גַּם מָצָא לַחֲלוֹם חַיָּיו הַפֵּשֶׁר,

תַּאֲוַת נַפְשׁוֹ בִּקֵּשׁ – וַיִּמְצָאֶנָּה;

הֶאֱבִיר כַּנֵּץ וַיַּרְקִיעַ כַּנֶּשֶׁר

וַיַּעְפִּיל אֶל שִׁמְשׁוֹ וַיּוֹרִידֶנָּה.


כִּי מִלֵּא מַלְכּוֹ עַתָּה מַאֲוַיֵיהוּ,

בִּשְׂכָרוֹ כִּדְבָרוֹ מִיכַל נִתָּנָה –

שָׁם יָנַח הַגִּבּוֹר מֵעֲמַל חַיֵּיהוּ

בִּזְרֹעוֹת רַעְיָה וּבְעֶרֶשׂ רַעֲנָנָה.


כּוֹכָבִים נָא דֹּמּוּ נֹגַּהּ אַל תָּהֶל!

אֱסוֹף סַהַר אוֹרְךָ כִּבְיוֹם צֵאת חֹדֶשׁ

הוֹרִידוּ הַפָּרֹכֶת עַל הָאֹהֶל

לִבְלִי תַחְדּוֹר עֵין זָר לִמְקוֹם הַקֹּדֶשׁ.


הַס בַּת שִׁירִי! יִרְגִּיעַ הַיָּגֵעַ,

הָנִיחִי לָעָיֵף – כִּי סָר אֹהֶלָה;

הֵן הַכֹּל גָּז חִישׁ – הָהּ! וּמִי יוֹדֵעַ

אִם רִגְעֵי מַרְגּוֹעוֹ יִמָּשְׁכוּ סֶלָה