פעם הגענו לפנות בוקר אל המעיין. מסביב היה עדיין חושך, חרמש הירח החיוור נתקע בתוך צלע הגבעה. הציפורים התחילו להתעורר ולשיר. שכבתי על הגב, והסתכלתי בצמרות העצים שסביב. יותר זה לא יקרה לי לעולם, לעולם.