יָפִים פָּנָיו שֶׁל הַיָּרֵחַ,

אֲבָל חֲבָל שֶׁהוּא קֵרֵחַ,

הָיָה הוֹלֵם אוֹתוֹ מְאֹד

אִלוּ צָמְחוּ לוֹ פִּתְאֹם צַמּוֹת,

צַמָּה מִיָּמִין, צַּמָּה מִשְּׂמֹאל

וְהֵן קְשׁוּרוֹת סֶרֶט כָּחֹל,

אוֹ לוּ קִשְׁטָה אֶת הַפָּנִים

פֵּאָה נָכְרִית שֶׁל עֲנָנִים.

לוּ לְפָחוֹת חָבַשׁ מִטְפַּחַת,

וּבָהּ כִּסָּה אֶת הַקָּרַחַת.