יָעֵל הַלַּיְלָה חֲלוֹם חָלְמָה

וְעִם הַבֹּקֶר שָׁכְחָה עַל מָה;

עַל בַּרְבּוּרִים לִבְנֵי־כָּנָף?

אוּלַי עַל פִּיל, אוֹ עַל קָרְנַף?

עַל אֲוִירוֹן? לֹא, עַל רַכֶּבֶת?

עַל חֲלוֹמוֹת שׁוֹנִים חוֹשֶׁבֶת,

כָּל רֶגַע עַל חֲלוֹם אַחֵר –

אַךְ אִי־אֶפְשָׁר לְהִזָּכֵר!

רַק זֹאת יוֹדַעַת: חֲלוֹם חָשׁוּב

חָלְמָה הַלַּיְלָה. – אוּלַי יָשׁוּב?

וְהִיא עוֹצֶמֶת הָעֵינַיִם, –

אֲבָל לַשָּׁוְא,

כִּי אֵינוֹ שָׁב

אוֹתוֹ חֲלוֹם עוֹד, פַּעֲמָיִם.