הַכְּלַבְלָב הַקָּטָן

לֹא הָיָה כַּעֲסָן, –

אַךְ הַצֶּל מַמָּשׁ כְּמוֹ פֶּגַע

לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ רֶגַע.

הִתְפַּתֵּל סְבִיב רַגְלָיו,

אִתּוֹ כִּשְׁכֵּשׁ בַּזָּנָב,

וְחִקָּה כָּל תְּנוּעָתוֹ, –

עַד פָּקְעָה סַבְלָנוּתוֹ.

כִּי אֵין מִפְלָט

וְאֵין מִקְלָט

מִפְּנֵי הַצֵּל

הַמִּתְפַּתֵּל.

הַכְּלַבְלָב נָבַח אֵלָיו

וְתָקַע בּוֹ כָּל שִׁנָּיו,

אַךְ הַצֵּל

הִתְפַּתֵּל

כְּאִלוּ לֹא קָרָה

כָּל רָע.

וְאֵין מִפְלָט

וְאֵין מִקְלָט

מִפְּנֵי הַצֵּל

הַמִּתְפַּתֵּל!.

לָכֵן הַכְּלַבְלָב הֶחֱלִיט

לִהְיוֹת כְּלַבְלָב שֶׁל זְכוּכִית;

כִּי הַזְּכוּכִית שְׁקוּפָה לָעָיִן,

שְׁקוּפָה לָאוֹר, וְצֵל לָהּ אָיִן.

אֵיךְ כְּלַבְלָב עָשָׂה אֶת זֹאת? –

הָעִנְיָן שָׁמוּר בְּסוֹד;

רַק מִתְהַלֶּכֶת כָּאן שְׁמוּעָה

שֶׁהוּא בָּלַע מִין רְפוּאָה,

וּבוֹ בָּרֶגַע חָל חִלּוּף,

וְהַכְּלַבְלָב נַעֲשָׂה שָׁקוּף.

עַתָּה עוֹמֵד עַל כּוֹנָנִית

כְּלַבְלָב שָׁקוּף, עָשׂוּי זְכוּכִית;

עַלִּיז עוֹמֵד וּמְאֻשָׁר

שֶׁסוֹף סוֹף מִצִּלוֹ נִפְטָר.