הַרְחֵק בְּאֶרֶץ הַגַּנִים

בֵּית־סֵפֶר יֵשׁ לְזֵרְעוֹנִים;

בּוֹ זֵרְעוֹנִים שׁוֹנִים־שׁוֹנִים:

גְּדוֹלִים, קְטַנִּים וְצִבְעוֹנִים,

רִבּוֹא רִבְבוֹת־מִינִי־מִינִים.

כָּל זֵרָעוֹן חַיָּב לִלְמֹד,

מָתַי יְהֵא עָלָיו לִנְבֹּט,

וְאֵיךְ לִגְדֹּל, וְאֵיךְ לִפְרֹחַ –,

אִם הוּא נָמוֹךְ, אִם הוּא גָבוֹהַּ,

וּמַה פִּרְיוֹ, וּמֶה עָלָיו –

הַכֹּל, הַכֹּל לִלְמֹד חַיָּב:

יֵשׁ שָׁם מוֹרֶה־יוֹדֵעַ-כֹּל

וּשְׁמוֹ גַנָּן, גַּנָּן גָדוֹל.

הוּא מְלַמֵּד הַזֵּרְעוֹנִים, –

שׁוֹאֵל אוֹתָם וְהֵם עוֹנִים;

עַל הַגַּנָּן לַהֲכִינָם

לִגְדֹּל כֻּלָּם לְפִי מִינָם.

עֵץ לֹא יִגְדַּל בִּדְמוּת שֶׁל שִׂיחַ,

גִּבְעוֹל הַדֶשֶׁא כַּאֲבָטִיחַ.

כִּי גַם בָּהֶם – בֵּין זֵרְעוֹנִים

יֵשׁ חֲכָמִים, יֵשׁ טִפְּשׁוֹנִים,

יֵשׁ שֶׁיּוֹדְעִים,

יֵשׁ שֶׁטוֹעִים, –

וְהַגַּנָּן הוּא אֶרֶךְ־רוּחַ,

הוּא לֹא יִשְׁקֹט וְלֹא יָנוּחַ –

עַד אִם שִׁנֵּן לָהֶם יָפֶה,

עַד שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל עַל פֶּה

וְלֹא תִגְדַּל צְנוֹנִית קְטַנָּה

כְּעֵץ תָּמָר אוֹ בַּנָּנָה,

הַשְּׁעוּעִית כְּדֻבְדְּבָן –

וִיהִי בָּרוּר הַכֹּל, מוּבָן.

רַק הַזֵּרָעוֹן שֶׁל הַכַּרְפַּס

בְּשׁוּם פָּנִים זֹאת לֹא תָפַס,

שֶׁהוּא כְּיֶרֶק לַמִּטְבָּח

וְלֹא כְּעֵץ גָדוֹל יִצְמָח.

עַל הַכַּרְפַּס קְשֵׁה־הֲבָנָה

נִגְזַר לִלְמֹד כָּאן עוֹד שָׁנָה.

אַךְ מִלְבַדּוֹ יָצְאוּ כֻּלָם

לְהִזָּרַע בִּמְלֹא־עוֹלָם.

וְהַגַּנָּן מִכָּל אֶחָד

מִתּוֹךְ בְּרָכָה טוֹבָה נִפְרַד.

וְכָךְ אָמַר לַזֵּרְעוֹנִים:

לְכוּ, צִלְחוּ לְרֹב שָׁנִים;

צִמְחוּ, גִּדְלוּ, עֲשׂוּ רָב־פְּרִי,

שִׁלְחוּ בְּנֵיכֶם לְבֵית סִפְרִי!