אַהֲרֹן הַשּׁוֹתֵל

דָּאַג: הוֹי, הַשְּׁתִילִים

הַמִּסְכֵּנִים, בְּקֹר הַלֵיל

וַדַּאי מִשְׁתַּעֲלִים.

יָצָא אֲלֵיהֶם אַהֲרֹן

מִבֵּית הַיְלָדִים,

הֵבִיא לָהֶם מֵהָאָרוֹן

הַרְבֵּה־הַרְבֵּה בְּגָדִים.

חֶרֶשׁ אֶל הַשְׂדֵרָה נִגַּשׁ,

בִּקֵּר כָּל עֵץ שָׁתוּל;

דּוּמָם הִקְשִׁיב, בְּלֵב נִרְגָּשׁ:

אֵין זֵכֶר לַשִּׁעוּל.

תָּמַהּ וְכָל שָׁתִיל שָׁאַל:

– הַאִם לֹא קַר בַּטַּל?

– לֹא קַר – הֵשִׁיבוּ - כְּלָל וּכְלָל:

נִשְׁתֶּה הַטַּל – נִגְדַּל.

וְצָחֲקוּ לוֹ הַשְּׁתִילִים:

– אֵין אָנוּ אֲנָשִׁים,

וְאַף אֵינֶנּוּ דַחֲלִילִים

לוֹבְשִׁי הַמַּלְבּוּשִׁים.

חָזַר הַבַּיְתָה אַהֲרֹן,

עֲמוּס הַבְּגָדִים,

תָּלָה אוֹתָם בְּתוֹךְ אָרוֹן

בְּבֵית הַיְלָדִים.

שָׁכַב בְּמִטָתוֹ נִרְגָּע,

שָׁכַב, נִרְדָּם מִיָּד.

חֲסַל. פָּטוּר מִדְּאָגָה

לִשְׂדֵרַת ט"וּ בִּשְׁבָט.

לוּלֵא צְרָצַר הַפַּטְפְּטָן,

אִישׁ לֹא יָדַע כָּל זֹאת, –

אַךְ הַכַּנָּר זֶה הַקָּטָן

גִּלָּה לִי אֶת הַסוֹד;

וְאָנֹכִי

לֹא עָמַד בִּי כֹּחִי:

מִפְּנֵיכֶם לֹא אַעֲלִים

כִּי שְׁתִילִים

אֵינָם מִשְׁתַּעֲלִים.