מִמֶּרְכָּז וּמִשְּׁכוּנוֹת

וּמִיַּרְכְּתֵי הָעִיר

בָּאוּ רַגְלֵי שֻׁלְחָנוֹת

מְדוּרָה לְהַבְעִיר.

וְצָלְעוּ הַכִּסְאוֹת,

וְהִתְגַלְגְּלוּ סַלִּים,

סַפְסָלִים, קֻפְסָאוֹת

וּשְׁבָבִים מְסֻלְסָלִים.

בָּאוּ גִזְרֵי מִדְרָכוֹת

סֻלָּמוֹת וְאַרְגָּזִים,

סְתָם קְרָשִׁים וּסְתָם לוּחוֹת, –

כֻּלָּם יַחַד נֶחְפָּזִים.

וּבְבוֹאָם לַכִּכָּר –

בְּטוּרָם הַמְסֻדָּר

לָחַשׁ שֶׁל שִׂמְחָה עָבַר:

גַּם אֲנַחְנוּ

שֶׁהָשְׁלַכְנוּ

עוֹד נִצְלַח כָּאן לְדָבָר.

וְיָצְאוּ אֶת הַשּׁוּרָה

וְקָפְצוּ לַמְּדוּרָה.

הִתְלַחֵשׁ, הִתְגָּעֲשׁ

קוֹל שֶׁל נֶפֶץ,

קוֹל שֶׁל אֵשׁ,

וְעָלְתָה הַלֶּהָבָה

אֲדֻמָּה־זְהַבְהָבָה,

עַד לָעֲנָנִים הִגִּיעָה

וְהִבְעִירָה הָרָקִיעַ.

לוֹהֲטִים הַשְּׁבָבִים,

מְאִירִים כְּמוֹ כּוֹכָבִים;

מִתְמַתְּחִים כְּמוֹ קְפִיצִים,

וְזוֹרִים סְבִיבָם גִּצִּים.

כָּל יָתֵד, כָּל שֶׁבֶר־עֵץ

הִתְלַהֵט, הִתְנוֹצֵץ

וְקָרָא בְּגַאֲוָה:

מַה יָּפָה הַלֶּהָבָה!

שְׁלַב־סֻלָּם הִתְפַּעֵל:

נְפַזֵּר חֶשְׁכַת־הַלֵּיל!