בְּמָקוֹם אֲשֶׁר לֹא־עוֹד נָוִי יֵשׁ וְלֹא־עוֹד אִמָּא שֶׁלִּי,

שָׁם נְוֵה־הַתְּכֵלֶת שֶׁלִּי וְשָׁם אִמָּא שֶׁלִּי.

אוּלַי חַי עוֹד מִישֶׁהוּ אֲשֶׁר פָּנֶיהָ יִזְכֹּר. יִתָּכֵן.

בֵּין עַקְרַבֵּי־נְחֹשֶׁת אֵלֵךְ וַאֲחַפְּשֵׂהוּ.

אֵלִיָּהוּ אֲכַנֶּה אֶת הַהוּא, אֵלִיָּהוּ,

אוֹתוֹ הַנִּבְחַר אֲשֶׁר פְּנֵי־אִמִּי חֲרוּתִים בְּזִכְרוֹנוֹ.

נָשׁוֹק אֶשַּׁק אֶת רַגְלָיו וְאֶתְחַנֵּן: אֵלִיָּהוּ,

בִּזְכוּת פְּצָעַי, נְשֹׁף וְהַעֲלֵה לְפָנַי אֶת פָּנֶיהָ.

רַק לְרֶגַע, וְאִם רֶגַע אָרֹך מִדַּי – לַחֲצִי־רֶגַע,

בִּשְׁאֵרִית שְׁנוֹת־חַיַּי מוּכָן אֲנִי לְשַׁלֵּם.

אוֹיָה, כְּמוֹ אֶל עָנָף עִם אַחֲרוֹנֵי־דֻבְדְּבָנִים מִבַּעַד לַעֲרָפֶל

קָרוֹב אֶקְרַב וְאֶפְחַד לְהִתְקָרֵב רַב־יֶתֶר.

וּבְאוֹתוֹ חֲצִי־הָרֶגַע קֻשְׁיָה אַקְשֶׁה: "אִמָּא, הַגִּידִי־לִי,

הַאִם יָכוֹל הַבּוֹרֵא הַבֵּט יָשָׁר אֶל־מוּל עֵינַיִךְ?"