חֲמוֹר קָטָן מוֹבִיל בַּעֲגָלָה סֵיפָנִים לְשַׁבָּת.

תֵּימָנִי מִדַּהֲרֵר עָלָיו וְתָר אַחַר קוֹנִים:

– “סֵיפָנִים לְשַׁבָּת!”

מִדֵּי יוֹם שִׁשִּׁי יוֹדֵעַ הַחֲמוֹר הַקָּטָן דַּרְכּוֹ

וְהוּא מַסִּיעַ אֶת הַסֵּיפָנִים לְשַׁבָּת

בְּדֶרֶךְ־אֶרֶץ רַבָּה.

וְאוּלַם יוֹם הַשִּׁשִּׁי הַזֶּה אֵינֶנּוּ כָּל־עִקָּר

כְּאוֹתָם לִפְנֵי שָׁבוּעַ־שְׁבוּעַיִם.

רוֹכֵל־הַפְּרָחִים, אִישׁ־תֵּימָן מְצֻמָּק כְּחָרוּב,

אֵינוֹ מַכִּיר לֹא אֶת הָעִיר וְלֹא אֶת בָּתֵּיהֶם.

אֲפִלּוּ הַשֶּׁמֶשׁ נִרְאֵית שְׁחוֹחָה וּמְלֻכְסֶנֶת.

וְרֵיק מֵאָדָם הָרְחוֹב, לְלֹא סֵיפָנִים

תִּשָּׁאֵר הַפַּעַם שַׁבְּתָא מַלְכְּתָא.

אַךְ לְפֶתַע – הָרְחוֹב אֵינֶנּוּ נָטוּשׁ הֶפְקֵר.

צוֹעֲדִים וּבָאִים

חַיָּלִים, חַיָּלִים.

לָהֶם מְחַלֵּק הַתֵּימָנִי בְּמַתָּנָה אֶת הַצְּמָחִים הָעֲדִינִים – לַחֲזִית,

לְמַעַן תִּרְוֶה הַשַּׁבָּת נַחַת־רוּחַ מִסֵּיפָנָיו.

&&& הַסְּעֻדָּה

כַּעֲרֹג נֶפֶשׁ עַל אֲהוּבַת־נְעוּרִים

מֵעֵבֶר לַיָּם וּמֵעֵבֶר לַחַיִּים,

וְנִדְמֶה: הִיא הַיּוֹם אוֹתָהּ שֶׁהָיְתָה בַּיָּמִים הָהֵם

כֵּן לְפֶתַע נִמְשַׁכְתִּי

אֶל גַּן־הַחַיּוֹת,

אֶל הַבַּרְבּוּר שֶׁבַּבְּרֵכָה.

הַאִם זְמַן כַּבִּיר הוּא מֵאָז נִפְרַדְתִּי־שָׁלוֹם מִבִּרְיַת־הַכֶּסֶף?

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ.

בֵּינְתַיִם נָצוֹרוּ בָּתֵּי־חוֹלִים שִׁפְעַת־פְּצָעִים, מָשָׁל

הִתְקִיפוּ שׁוֹכְנֵי־מַאְדִּים מִבְצָר בְּתֵבֵל־אֶרֶץ.

בֵּינְתַיִם גַּם תּוֹלָעֵי־מֶשִׁי

בְּחָרִיצוּת וּבַסֵּתֶר

טָווּ מַלְבּוּשִׁים עַתִּיקֵי־אָפְנָה,

אֲרֻכִּים, חַסְרֵי־כִּיסִים.

קְמוּטָה וַחֲנוּקָה, עֲקוּדַת קִרְעֵי־אַרְגָּמָן,

כְּמוֹ סָדִין שֶׁל לֵיל־חֻפָּה בְּאַשְׁמֹרֶת־הַשַּׁחַר,

זְרוּעַת אַלְגֻּמֵּי־קַיִץ,

הִתְפַּעֲמָה הַבְּרֵכָה.

לֹא עוֹד הָיָה שָׁם הַבַּרְבּוּר, תַּחְתָּיו עָמַד

לְיַד הַמַּיִם הַמְרוֹקָנִים הַשּׁוֹמֵר הַיָּחֵף

(יְהוּדִי מֵחַבַּשׁ,

פָּנָיו – גֶּחָלִים לוֹהֲטוֹת־כְּחַלְחַלּוֹת בְּאֵפֶר)

וְכֵן סָח לִי הַשּׁוֹמֵר:

– "הַבַּרְבּוּר מֵת מִגַּעְגּוּעִים.

שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר שֶׁלּוֹ – בַּמֶּה אֲדַמֶּה הַצְּלִילִים?

הֲשָׁמַעְתָּ אֵי־פַּעַם כִּנּוֹר בִּגְסִיסָתוֹ?

שִׁירַת־הַבַּרְבּוּר שֶׁלּוֹ – אֵין בָּעוֹלָם עֵט

וְיוּכַל לְתָאֲרָהּ. רְצוֹנְךָ לִשְׁמֹעַ?

הַט אָזְנְךָ אֱלֵי לִבִּי.

וַאֲנִי הִקְשַׁבְתִּי אַף רָאִיתִי:

בְּלִבּוֹ שָׂחָה הַבַּרְבּוּר, וּבְלִבִּי – כְּמוֹ בִּרְאִי־מַיִם – בִּמְהֻפָּךְ.

וּמֵאֲחוֹרֵי הַבְּרֵכָה הִתְלַקֵּק בִּסְעֻדָּתוֹ צָבוֹעַ יָשִׁישׁ.