הַלַּיְלָה עֵרָה

כָּל הַשְּׂדֵרָה.

כָּל בְּרוֹשׂ וּבְרוֹשׁ

מֵנִיעַ רֹאשׁ.

כָּל עֵץ וָעֵץ

רוֹמֵז וְקוֹרֵץ,

וּפֶתַע פִּתְאֹם

בִּצְחוֹק פּוֹרֵץ.

וְאַף הַיָּרֵחַ

הַלַּיְלָה שָׂמֵחַ.

מַה־זֶּה קָרָה

הַלַּיְלָה בַּשְּׂדֵרָה?

רוּחַ פּוֹחֲזָה וְשׁוֹבְבָה

בֵּין הָעֵצִים הִסְתּוֹבְבָה.

פֹּה תֵּאָחֵז, שָׁם תַּעֲמֹד,

פֹּה תְּצַפְצֵף, שָׁם תִּלְחַשׁ סוֹד,

פֹּה תְּלַחֵשׁ, שָׁם תְּסַפֵּר –

טֶרֶם סִפְּרָה, תִּבְרַח מַהֵר – –

וְעַל כֵּן

אֵין עֵץ הַלַּיְלָה יָשֵׁן.