עַל גַּבֵּי הַתַּנִּין
הִתְיַשֵּׁב הַצָּב
וְרָכֹב יִרְכַּב
בַּיָּם הָרָחָב.
הַתַּנִּין, כַּנִּרְאֶה, לֹא הִרְגִּישׁ בַּדָּבָר,
מֶרְחַקִּים שָׂחָה, מֶרְחַקִּים עָבָר,
וְהַצָּב
עָלָיו.
חָשַׁב לוֹ הַצָּב נִפְחָד וְחָרֵד:
"בְּדֶרֶךְ נֵס עָלִיתִי – אֲבָל אֵיךְ אֵרֵד?
הֵן כְּלָל לֹא נָעִים
הִבָּלֵעַ חַיִּים!"