בַּגִּנָּה הַקְּטַנָּה

רָבוּ צְנוֹן וּמְלָפְפוֹן.

אָמַר הַצְּנוֹן לַמְּלָפְפוֹן:

“אֲנִי בָּשַׁלְתִּי הָרִאשׁוֹן!”

וְזֶה עָנָה לוֹ: "לֹא נָכוֹן!

אֲנִי בָּשַׁלְתִּי הָרִאשׁוֹן.

אֲנִי הַבְּכוֹר בְּכָל גַּנִּי".

“לֹא, לֹא נָכוֹן, הַבְּכוֹר אֲנִי…”

מֵרֹב הַכַּעַס הִסְמִיק הַצְּנוֹן,

הוֹרִיקוּ פְּנֵי הַמְּלָפְפוֹן.

וְאֵין יוֹדֵעַ מַה־קָּרָה,

לוּלֵא חַסָּה הִתְעוֹרְרָה.

אָמְרָה לָהֶם:

"אָדוֹן צְנוֹן

וְגַם אָדוֹן מְלָפְפוֹן,

אַתָּה בְּמִשְׁפַּחְתְּךָ רִאשׁוֹן

וְהוּא בְּמִשְׁפַּחְתּוֹ רִאשׁוֹן.

אִי, רַב לָכֶם! שְׁנֵיכֶם בְּכוֹרִים.

לְכוּ לְחַג הַבִּכּוּרִים!"

שִׂמְלָה לְבָנָה לָבַשׁ הַצְּנוֹן

וִירֻקָּה הַמְּלָפְפוֹן.

שְׁנֵיהֶם הָלְכוּ כֹּה יָד בְּיָד,

אֶחָד מִזֶּה, מִזֶּה אֶחָד.

וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא הַפְּלָאִים:

כַּל בְּכוֹרֵי הַגָּן בָּאִים,

שֶׁכֶם מוּל שֶׁכֶם,

יָד מוּל יָד,

בְּגַאֲוָה כָּל בְּכוֹר יִצְעָד:

עַגְבָנִיָּה, חַסָּה, בָּצָל,

גֶּזֶר וְשׁוּם, קִשּׁוּא, חָצִיל,

תֶּרֶד וּכְרוּב, כַּרְפַּס וּדְלַעַת,

כְּמוֹ חַיָּלִים, צַעַד צַעַד.

שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת,

טוּרִים, טוּרִים,

הוֹלְכִים לְחַג הַבִּכּוּרִים.