לוגו
שיר הסערה
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

 

א    🔗

מִשְּׂרֵפַת חֲלוֹמוֹת לוֹחֲשִׁים

לֹא אֶמְשֶׁה אֶת גּוּפִי הַנִּפְעָם

אֶל זְרָמָיו הַשּׁוֹקְטִים שֶׁל הַלַּיְלָה.

כִּי עָמַק הַטַּל בְּעֵינַי

וְעָמֹק הַמֶּרְחָק הַחוֹמֵק

בִּרְסִיסָיו הַכְּבֵדִים.

כְּאַחַת הֶעָבִים,

שֶׁאָבְדָה מוֹלַדְתָּן

וְלִבָּן נִתְרַסֵּק בִּמְבוּכָה לְמַרְאֶה הַנֵּכָר,

גַּם אֲנִי תְּשׁוּקָה

לְהַגִּיד תּוּגָתִי הַחַמָּה.

כְּמָטָר הַיּוֹרֵד עַל טְרָשִׁים אֲבֵלִים

וְעֵצִים נִחָרִים,

אַךְ צָמֵא הַכּוֹכָב מֵעָלַי

וּבְחֶנֶק צָחִיחַ אוֹרוֹ

וְיָבֵשׁ כְּדִמְעָה עֲצוּרָה.

בּוֹאִי!


בֵּין צִלֵּי מַרְתְּפִי הֹעֲלוּ הַמְּנוֹרוֹת,

וְרֵיחוֹ שֶׁל הַיַּיִן בּוֹקֵעַ

בְּעַד חֶרֶס הַכְּלִי,

הַחוֹבֵק אֶת יֵינוֹ

כְּגוּפִי הַחוֹבֵק אֶת חַיַּי.

פֹּה נָשְׁמוּ לֵילוֹתי מְעֻנִּים

בִּגְסִיסַת תַּאֲוָה בְּהִירָה.

וְעַתָּה עִקְּבֵיהֶם דּוֹמְמִים בְּסִתְרֵי זָוִיּוֹת.

פֹּה רָחֲשׁוּ פַּעֲמֵי־חַטָּאתִי רוֹפְפִים וּבְאֵין אֶשְׁנַבִּים וּמוֹצָא

וַיִּתְעוּ בְּרִקְמַת הֶעָפָר –

מַעֲשֵׂה הַשְּׂמָמִית וְהַזְּמַן –

וּדְבוּקִים בְּמִשְׁקָע וְחָרִיץ נֶעֶלְמוּ וְנָדַמּוּ.

וְהִנֵּה – מַה נוּגֶה זִיו הָאֹדֶם

הָרוֹעֵף מִבָּקְרִי,

זֶה בָּקְרִי הַמַּבְלִיחַ,

וְנָמַק בָּרָקָב!


בִּגְדִי, בִּגְדִי בַּאֲהוּבֵךְ הָרוּחַ.

וְסוּרִי אֱלֵי מִשְׁכָּבִי

הַשּׁוֹקֵעַ מִכֹּבֶד לִבִּי!

בִּזְרוֹעוֹת יְעָרִים נֶעֶלְסוּ חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ,

וְעֵינַיִךְ שָׁתוּ מִיֵּינוֹת הַבָּרָק הַחִוְּרִים,

אַיָּלוֹת רִטְּטוּ

וּצְבָאִים צָהֲלוּ לְשֵׁמַע שֶׁבֶר־כּוֹסֵךְ בָּרַעַם.


שִׁכּוֹרָה גְּדֻלָּתֵךְ,

פְּסִיעָתֵךְ הָעִוֶּרֶת נָאָה,

כִּי יָפִית בַּכֹּחַ

וּבֶהָדָר עָצַמְתְּ!


הֲתֵדְעִי?

שְׁתִיקָתִי הַשּׁוֹאֶגֶת

בַּלַּיְלָה הַזֶּה אַחֲרִישֶׁנָּה.

קְרִיאָתִי הָאִלֶּמֶת

יְעִירוּהָ פִּצְעֵי שִׂפְתוֹתַי

לְמַעַן אֶשְׁלַח אֶת יָדִי

כְּעָנָף הַלּוֹפֵת גַּרְזִנּוֹ בַּלַּהַב,

לְמַעַן אֶפְרֹשׂ אֶת גּוּפִי

וְהָיָה לְמִרְמַס צְעָדַיִךְ.

בּוֹאִי!


עִטְפִינִי בְּעַרְפִלֵּךְ,

בְּמַחְשַׁכַּיִךְ הַכִּינִי,

וְדָמַע יוֹמִי נִיצוֹצוֹת־דָּם עַל צְעִיפֵךְ.


כְּפֶרַח שָׁחֹר וְעָצוּם רוֹדֶמֶת עִירִי הַשְּׁדוּפָה.

מָרְכָּנִים עַל פִּי תְּהוֹם־תּוֹחַלְתָּהּ – מִגְדָּלֶיהָ.

בְּנוֹת עִירִי נָמוֹת עַל כַּר לְבָבָן.

בַּחוּרֵי מוֹלַדְתִּי – טֶרֶף לְאֵימַת הָאָבִיב.

לַיְלָה זָנוּחַ וָעֵר.

לַַיְלָה בְּאֶפֶס יְלֵל עַל מֵתִים יְקָרִים.

בּוֹאִי!


בִּגְדִי, בִּגְדִי בַּאֲהוּבֵךְ הַיַּעַר!

מִצְחִי הַלּוֹהֵט בְּצֵל שְׂעָרֵךְ אַאֲהִיל,

וְשָׁאַף אַפִּי רֵיחַ שָׂדוֹת רְחוֹקִים,

וּפִי רָטַב אֵדֵי־נְחָלִים גּוֹעֲשִׁים.

הִנֵּה פָּשַׁטְתִּי יָדַי מֵאֹפֶל עַד אֹפֶל

לְבַקֵּשׁ אֶת יָדֵךְ הַחַמָּה.

עִבְרִי בִּיעָף

וְכָבוּ פַּנָּסִים אַחֲרוֹנִים בַּדְּרָכִים,

וְעֵינַיִם תְּשׁוּשׁוֹת־קִנְאָה יִמּוֹגוּ.

סוּרִי אֵלַי!

כָּל הַפֻּנְדָּקִים שׁוֹמְמִים.

כָּל בָּתֵּי־הַיַּיִן נָדַמּוּ.

בְּמַרְתְּפִי הֹעֲלוּ הַמְּנוֹרוֹת.

בּוֹאִי!


 

ב    🔗

הִכַּרְתִּיךְ:

רֹאשֵׁךְ עָדוּי אַרְגָּמָן וְשַׁלֶּכֶת,

פָּנַיִךְ אוֹרוּ כִּי דִּגְלֵךְ גַּאֲוָה.

בְּגַחֶלֶת הַיַּיִן זְהַב־מַבָּטֵךְ בָּשֵׁל

וְהוֹד־מָרוּתֵךְ מָתַק.

הִכַּרְתִּיךְ בַּכּוֹכָב שֶׁרָמַסְתְּ בְּדַרְכֵּךְ

וּבְזַעַק־אוֹרוֹ אֶל מוֹתוֹ הַחִוֵּר.


דּוֹרוֹת אֲבוֹתַי חָלָמוּ, וְנֵצַח רֻמּוּ,

וְשָׁפְלוּ עֲשׁוּקִים עַד עָפָר.

לֹא הִשְׁקִית בְּשָׂרָם זְרִיחוֹת־דָּמִים,

וְזִמְרַת מַכְאוֹבִים לֹא הִשְׁכִּירָה אָזְנָם.

סְנֶה עָקָר אַתְּ לִבִּית בִּלְבָבָם,

עַד הָיוּ לְפִגְרֵי־אֱמוּנָה חֲשֵׁכִים.

שָׁרָב וּכְפוֹר כִּרְסְמוּ זִכְרוֹנָם

עַד אַחֲרִית יֵשׁוּתוֹ,

וּבְחֶפְצָם לְקוֹנֵן עַל מְרוּרֵי־נַפְתּוּלִים

הֵם הֵשִׁיבוּ נַפְשָׁם כְּהָשֵׁב אֲסִימוֹן לַבּוֹרֵא.

וּבַשֶּׁמֶשׁ רָאוּ אֶת פִּצְעָם הַדּוֹלֵק,

חַבּוּרַת עֶלְבּוֹנָם – בַּיָּרֵחַ.

חֻפָּתָם עֲלֵיהֶם – מִדְבָּרוֹ שֶׁל כְּחוֹל,

כַּלָּתָם – תּוֹחֶלֶת־לְמַיִם מַדְבֶּרֶת.

כִּי דָּהַרְתְּ עַל תִּלֵּי קִבְרֵיהֶם

וְצִלְצַלְתְּ בְּפַרְסוֹת סוּסוֹתַיִךְ,

וְשִׁירֵךְ הַשּׁוֹעֵט לֹא שָׁמָעוּ.

וַאֲנִי – זֶהוּ בְּנָם־מַמְזְרָם,

שֶׁנָּטַע עֵץ־שִׂנְאָה בְּלִבּוֹ

וְהָיָה לְאִילָן מְהֻדָּר.

מֵעֹצֶם הַחֵטְא נִכְרָתִים עֲנָפָיו מִגִּזְעוֹ,

כִּי עָרְגוּ לְאִשֵּׁךְ הַשְּׁלוּחָה.


וְהִנֵּה בָּאת.

חֲגוֹרַת־אֳפָקִים נִתֶּצֶת,

קוֹל הַפְּלָדָה מִתְפַּצֵּל.

זִיקֵי הַבָּזָק נִצָּתִים.

הֲמֻלַּת שְׁעָרִים נִפְקַחַת.

נָשׁוּם לִרְוָחָה, חַגֵּךְ מַגְבִּיהַּ.

עוּרוּ, עֵינַי, הַכָּלוֹת לְחֻרְבַּן רְקִיעִים!

שׁוֹפַר הַדְּמָמוֹת, דֹּם!

נָפְלָה חוֹמַת הָאָבִיב לְרַגְלַי.

צְפִירַת נְהָרוֹת עוֹרְרִים עָלְתָה עַל גְּדוֹתֶיהָ.

דְּשָׁאִים דַּקֵּי־הַצַּוָּאר

מִפַּחַד פֶּן תְּלַטְפִים

כָּבְשׁוּ גִּבְעוֹלִים בַּקַּרְקַע.

תֻּפִּים סְמוּיִים מִן הָעַיִן הִרְקִידוּ עֵצִים.

פְּרִיחָתָם הַגּוֹלְשָׁה מוֹשִׁיטָה לִקְרָאתֵךְ תִּמְהוֹנָם: בָּאת!

כִּי יָדַעְתִּי יָדוֹעַ – תָּבוֹאִי.


צִלִּי שֶׁהָיָה לְמוֹקֵד־צִפִּיָּה נֶעֱקָד,

וְהִנֵּה הֻתְּרוּ מוֹסְרוֹתָיו.

וְהָיִיתִי כְּיַלְדִי הַתָּמִים.

כָּמוֹהוּ קָשַׁב לְבָבִי אֶל טֹהַר שִׁירֵךְ הַזָּעוּף.

וּשְׁנֵינוּ יָנַקְנוּ, אִישׁ־אִישׁ בְּעֵינָיו,

חֲלֵב הַתְּמִימוּת.

קַיִץ רְבִיעִי זוֹרֵם עַל תַּלְתַּלָּיו.

שְׂעָרִי מַאֲפִיר וְגוֹמֵעַ חֻמּוֹ.

בְּפִיו הַקָּטָן אֶרְאֶה יְגוֹנִי,

כִּי פֶּתַע נִתְקַל בְּעֵינַי.

יָדַעְתִּי –

גַּם עַל זֶה הַחִיּוּךְ, הָעוֹלֶה מִנַּפְשׁוֹ הַנּוֹבֶטֶת,

לֹא עוֹד תָּחוּסִי.

וְהָיָה כִּי נִצְבָּט לְבָבוֹ הַפָּעוּט,

וַתַּעַל עֲוִית רִאשׁוֹנָה עַל מִצְחוֹ הֶחָלָק,

וְיִשְׁאַל אַבָּא, מַה זֶה?

וַתִּגַּע יָדֵךְ הַנְּבוֹנָה בִּלְחָיָיו,

כְּמַגַּע הַצְּלִילִים מֵחָלִיל מִתְרַחֵק בַּיַּעַר.

וַיָּנוּם בַּשֵּׁנִית בְּעַרְשׂוֹ הַנִּרְעֶדֶת

וְהָיְתָה בִּרְכָתֵךְ בְּנַפְשׁוֹ.

וַאֲנִי לְרַגְלַיִךְ אֶשַּׁק,

וְלַטַּל הָאָדֹֹם הַנּוֹטֵף מִבְּהוֹנַיִךְ.

כִּי הִנְמַכְתְּ עוּף עַל בָּתֵי עִירִי,

וּלְיַד חַלּוֹנִי יִמָּזֵג צִלִּי בְּצִלֵּךְ

וְשָׁמַעַתְּ:

לִשְׁבוּעָתִי נֶאֱמַנְתִּי,

וְחֶרְמְשֵׁךְ יִקְצֹר,

כִּי גָּבְהוּ גִּבְעוֹלַי,

וּמָלְאוּ גַּרְעִינֵיהֶם לֶחֶם.


 

ג    🔗

הֲתַעַצְרִי טִיסַת מֶרְחַקִּים בַּשַּׁעַר

וְהֹלֶם־כִּנּוֹרוֹת – בַּלֵּב,

הַלּוֹחֶמֶת!

הֲיַעֲמֹד גַּם לִבֵּךְ בְּרֶגַע־פִּתְאֹם

בְּטֶרֶם תִּתְהַפֵּךְ חַרְבֵּך וְהִקְשַׁבְתְּ:

אֲהַבְתִּיךְ!


בְּקַדְמוּת יַלְדוּתִי בִּקַּשְׁתִּיךְ

וָאֵלֵךְ בְּעִקְּבֵי זְאֵבִים

לְמַעַן אֶכְאַב הֵעָדְרֵךְ.

אָז טִפְּסָה אֶל צוּקֵי הֶהָרִים מַחֲשַׁבְתִּי,

אֶל צַמֶּרֶת הַיּוֹם, אֶל לִבְנַת הַשִּׂיאִים וּרְכָסִים –

וְיָדִי עַל מִצְחִי,

כְּצוֹפֶה פְּנֵי גַּלִּים מִתְקַמְּרִים

בְּחָזְרָם מִן הָאֹפֶק.


אֲהַבְתִּיךְ מִדִּמְעָה צוֹנְנָה

וּמִכְּפוֹר נְשָׁמוֹת אֲבוּדוֹת בַּדֶּרֶךְ.

אֲהַבְתִּיךְ מִבְּדִידוּת צְלוּלַת־דַּעַת.

מֵרִקְמַת חֲלוֹמוֹת מוּפַזִים.


רוּחוֹת מַתֶּכֶת־שְׁקוּפָה חָבְטוּ עַל חָזִי

וָאֶדְרֹךְ בַּאֲוִיר הַמּוּצָק, כִּבְשֶׁלֶג עָמֹק.

וְנַפְשִׁי שַׁכּוּלַת צְלָלִים וּסְפֵקוֹת.


וְנַפְשִׁי אֱמוּנָה אַכְזָרִית

בְּקִיּוּם הֱיוֹתֵךְ הַגְּזוּרָה כְּמִשְׁפָּט וְגוֹרָל.

וַאֲנִי עוֹדִי יֶלֶד.

וּמֻקַּף חֲבֵרִים פְּעוּטִים,

שֶׁצָנְחוּ עַל מִפְתָּן עִם עַרְבִית,

לְאַחַר מִשְׂחָקָם הַבָּהִיר,

וּבִקְּשׁוּ אַגָּדָה נִפְלָאָה,

שָׁם לְיַד הַפַּנָּס הָרָצוּץ

בִּרְחוֹב נָכְרִי וּבָלֶה.

וָאֶתֵּן עַל סוּתֵךְ הַפְּנִינִים,

שֶׁאֶפְשָׁר לֶאֱגֹר לְחוֹפוֹ שֶׁל חֲלוֹם יַלְדוּתִי.

שׁוֹדְדַי הַקְּטַנִּים לֹא יָדְעוּ,

כִּי הִגִּיעָה שְׁעַת נִקְמָתִי

עַל מַכּוֹת שֶׁסָּפַגְתִּי חִנָּם.

וָאַמְתִּיק סִפּוּרִי הַפִּלְאִי

עַל קוֹסֶמֶת אַחַת “סְעָרָה”,

שֶׁמּוֹשֶׁלֶת בְּלֵב מֶרְחַקִּים

מֵאַרְמוֹן־הַשְּׁלָגִים הַנִּשָּׂא.

וּבִכְלוֹת סִפּוּרִי הַשּׁוֹבֶה,

וַתָּבוֹא דּוּמִיָּה שֶׁל אַחֲוָה עַל פְּנֵיהֶם,

וַיֵּלְכוּ אִישׁ־אִישׁ לִמְחִלַּת חֲלוֹמו

לְבַקֵּשׁ אֶת דְּמוּתֵךְ.

רַק אֲנִי עוֹד נוֹתַרְתִּי אַחֲרוֹן

לְיַד הַפַּנָּס הַיָּשִׁישׁ,

שֶׁסָּמַךְ אֶת אוֹרוֹ עַל רֹאשִׁי

וּבֵרְכַנִי כְּסָבָא לָבָן,

וְיָדָיו רָעֲדוּ מִזִּקְנָה.


וְהִנֵּה כִּי גָּדַלְתִּי מִצֵּל יַלְדוּתִי.

רַק בְּאוֹר הַבְּרָקִים מְהַבְהֶבֶת לְפֶתַע

סִמְטַת הֶעָבָר וְכָבָה.

כִּי נִדְלַק הַבַּרְזֶל

וְסַדְנַת הָרָקִיעַ רוֹעֶמֶת,

וּרְצוֹן הַבַּרְזֶל מְצַלְצֵל.

רַעְמוֹת הַשָּׂדֶה רוֹחֲשׁוֹת,

וְקוֹלִי מְפַכֶּה מִגְּרוֹנִי

כְּשִׁיר הַקָּמָה שֶׁעוֹרֶגֶת אֵלַיִךְ,

וְשִׁיר הַקָּמָה מְדֻשָּׁן וְעָמֹק.


 

ד    🔗

זִכְרִי, אָמַרְתְּ:

"אִם אֶל הַחוֹף הַהוּא תַּגִּיעַ,

בּוֹ שֶׁקֶט הַזְּרִיחָה מַדְלִיק

עַל רֹאשׁ דְּקָלִים כְּתָרָיו,

וְלַיִל גְּבַהּ־מֵצַח מִתְרַפַּק בַּעֲיֵפוּת קַלָּה

עַל פְּנֵי הַחוֹל הַצְּהֻבִּים,

וּסְתָו כָּחֹל פּוֹרֵשׂ אַדֶֶּרֶת שֶׁל כְּרָמִים שְׁכוּרָה,

וְאֶל אַפְּךָ נִצְמָד הַפְּרִי

בְּכָל מַעֲרֻמָּיו וְנִיחוֹחָיו –

אִם אֶל הַחוֹף הַהוּא תַּגִּיעַ,

לְסִירָתְךָ פְּצוּעַת חַרְטוֹם וָצֶלַע –

אַל נָא מָנוֹחַ!

וְאַל מַרְגּוֹעַ לֶחָזוּת אֲשֶׁר נִסְעַרְתָּ בָּהּ

בְּשִׁפּוּלֵי הַמַּיִם.

בְּאֶרֶץ הַבְּרָכָה אַל תְּשַׁלְשֵׁל הָעֹגֶן,

כִּי הַדְּמָמָה הַמַּבְהִיקָה תָּעִיק עַל לְבָבְךָ

כְּשֵׁישׁ הַמַּצֵּבָה, שֶׁסִּתְּתָהוּ מָוֶת.


כִּי עוֹד אָבוֹא.

בְּרַעַם־נְשִׁיקָה אֶפְקַח עֵינֶיךָ,

הַצּוֹפִיּוֹת לִתְהוֹמָיו שֶׁל לַיִל אֶחָד־יָחִיד.

וְלַיְלָה זֶה יָבוֹא לִשְׁטֹף

אֶת הָעוֹלָם בְּדָם וָדֶמַע,

כִּי עוֹלָמְךָ שָׁכַח לִשְׂמֹחַ בְּנֵצַח־יַלְדוּתוֹ!"

וַתֵּעָלְמִי.


הִנֵּה רוּחוֹת תּוֹלְשִׁים אֶת שְׂעָרִי,

וְשֶׁלֶג הַשָּׁנִים נוֹשֵׁר.

וּמְצִלְתַּיִם מַקִּישׁוֹת בְּתוֹךְ טִיסַת הַיַּעַר הַסְּחַרְחַר.

אַדִּיר צְחוֹקוֹ כְּנֶפֶץ הַמַּתֶּכֶת.

וְאִילָנוֹת קְדוּמִים עוֹקְרִים עָצְבָּם מִשֹּׁרֶשׁ,

צוֹנְחִים בְּנַהַם.

לְאָן, לְאָן בּוֹרֵחַ

רֹאשׁוֹ הַלָּבָן שֶׁל הָחֹרֶף?


חָזְקוּ שְׁרִירַי מִמַּפָּלוֹת אֵין־סוֹף.

צֹרְפוּ דָּמַי בְּכוּר־תְּשׁוּקָה.

וּנְחָשִׁים מִתְהַפְּכִים בְּקִרְבִּי וּמֵתִים.

אַרְסָם נָפוֹג.

יָדַי פְּרוּשׂוֹת אֶל סִגְלִיּוֹת הָרֹחַק הַכָּחֹל

עַד אֵין־גְּבוּלִים לָגַעַת.

כִּי קָרַבְתְּ עֲדֵי מַכְאוֹב.

כְּרֵיחַ הַגַּנִּים הַנּוֹאֲקִים

בִּפְרֹעַ אֲבִיבָם –

כֵּן חֲרִיפָה הִיא קִרְבָתֵךְ.

הִנֵּה יָעוּף בֵּיתִי אֱלֵי הָרִים

וְיִתְנַפֵּץ אֱלֵי סְלָעִים…

חוּסִי עַל עֵינַי!

הוֹתִירִינִי בְּעַיִן אַחַת לְבַדָּהּ

לְמַעַן אֶרְאֵךְ נִשְׂגָּבָה מִתַּרְמִית וְזָהָב!

כִּי אֲמִתֵּךְ מוּצָקָה וּבְנוּיָה כְּשָׁדַיִךְ.


כִּי אֲפִלּוּ אִישׁוֹנֵי־בְּאֵרוֹת,

שֶׁמָּגוֹר חֲפָרָם.

מֵימֵיהֶם עֲמֻקִּים.

חֶרְדָּתָם מְתוּקָה.

כִּידוֹנֵי הַבְּרָקִים בְּעֵינֵינוּ הִשְׁחַזְתְּ,

וּנְשִׁיקָתֵךְ חַדָּה.

הִנֵּה דָּם עַל שִׂפְתוֹתַי.

סְעוּרָה כְּעָלֶה אֵלַיִךְ נִשְׁמָתִי נֶעֱקֶרֶת.

אֶל שְׁחוֹר תַּלְמֵי מָטָר

נוֹשֵׂא גּוּפִי אֶת מִדְבָּרוֹ.

כִּי אָצוּד אֶת קוֹלֵךְ

וְאֶפֹּל עַל בִּרְכַּי לְבַקֵּשׁ קִלְלָתֵךְ.

כִּי יָקַרְתְּ לִי מֵאֵם,

הַבְּרוּכָה בַּבְּרוּכוֹת.


יָם לָבַשׁ אֶת בִּגְדֵי כְּלוּלוֹתָיו.

בְּעֻזּוֹ הַשּׁוֹקֵט,

בְּמִרְיוֹ הַלָּבָן,

בְּנִצְחוֹ הַצָּעִיר –

הוּא צוֹעֵד לִקְרָאתִי.


גַּל תָּלוּל,

מִזְדַּקֵּף עַל בְּהוֹנָיו

וּבְכַף מְסֻלְסֶלֶת

חוֹבֵק סִירָתִי הַשּׁוֹמֶטֶת.


בְּיַרְכְּתֵי הָאֵינְסוֹף עָמְדוּ חַיַּי,

וְחַיַּי קָטְנוּ לְתִפְאֶרֶת.

בְּמִשְׁבַּר צְלִילוּתֵךְ הַשְּׁבִירָה

שׁוֹקֵעַ אֲנִי עִם אָשְׁרִי

בְּשִׁכְרוֹן מְעַרְבֹּלֶת,

וּבְאוֹר סַנְוֵרִים וְאָבְדָן –

שׁוֹאֲלִים זִיקֵי־תְּבוּנָה אַחֲרוֹנִים:

אַיֵּנִי?

וְאַיֵּךְ?