נִתְלָה הַלַּיִל לִמְרָאשׁוֹת

כְּמַעֲרֶפֶת־נֵצַח אֲפוּרָה,

וְכָל הַנִּדּוֹנִים גָּמְעוּ דְמָמָה

כִּמְלֹא גָּבִיעַ.

בִּמְדוּרוֹתָיו שָׁאַג מַבָּט,

כָּאַב הַדָּם מִתּוֹךְ תִּקְוָה קָרָה:

אוּלַי עוֹד לֹא חָזְקָה יָדוֹ

לְזֶה שֶׁלַּהַב הַגַּרְדֹּם יָנִיעַ.

יָדוֹ־חֶרְמֵשׁ לֹא נְטוּיָה,

עֵינוֹ עוֹד לֹא הִדְמִיעָה

כּוֹכָב כָּחֹל וְלַהַג מָר

עַל אֵלֶּה שֶׁקָּדְרוּ מִסּוֹד:

אוּלַי בְּעֵת שֶׁלֵּיל־רוֹצֵחַ

אוֹרוֹתָיו עַד תֹּם יַגְוִיעַ

יֵצְאוּ כֻּלָּם לָאֳפָקִים

הַלְּבָנָה לִשְׁחֹט.

בְּדָם לָבָן יְרַוּוּ

חָבִית הַלֵּב הַמְּיֻבֶּשֶׁת

וְיֵרָדְמוּ מִשִּׁכָּרוֹן וְאֹשֶׁר זָךְ

בְּמַרְתְּפֵי חֲלוֹם.