נִתְלָה הַלַּיִל לִמְרָאשׁוֹת
כְּמַעֲרֶפֶת־נֵצַח אֲפוּרָה,
וְכָל הַנִּדּוֹנִים גָּמְעוּ דְמָמָה
כִּמְלֹא גָּבִיעַ.
בִּמְדוּרוֹתָיו שָׁאַג מַבָּט,
כָּאַב הַדָּם מִתּוֹךְ תִּקְוָה קָרָה:
אוּלַי עוֹד לֹא חָזְקָה יָדוֹ
לְזֶה שֶׁלַּהַב הַגַּרְדֹּם יָנִיעַ.
יָדוֹ־חֶרְמֵשׁ לֹא נְטוּיָה,
עֵינוֹ עוֹד לֹא הִדְמִיעָה
כּוֹכָב כָּחֹל וְלַהַג מָר
עַל אֵלֶּה שֶׁקָּדְרוּ מִסּוֹד:
אוּלַי בְּעֵת שֶׁלֵּיל־רוֹצֵחַ
אוֹרוֹתָיו עַד תֹּם יַגְוִיעַ
יֵצְאוּ כֻּלָּם לָאֳפָקִים
הַלְּבָנָה לִשְׁחֹט.
בְּדָם לָבָן יְרַוּוּ
חָבִית הַלֵּב הַמְּיֻבֶּשֶׁת
וְיֵרָדְמוּ מִשִּׁכָּרוֹן וְאֹשֶׁר זָךְ
בְּמַרְתְּפֵי חֲלוֹם.