יֵשׁ שָׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּל כָּךְ

עֲדֵי כָּל הַיְקוּם מְיֻתָּר הוּא.

בָּהּ כָּל זֵכֶר יָפֶה יִשָּׁכַח

כְּאֶפְרָהּ הַנִּפְזָר שֶׁל סִיגָרָה.

אִם תַּחְזֹר אֶל בֵּיתְךָ הַנִּדָּח

סַף קֵרֵחַ יַקְדִּים אֶת פָּנֶיךָ,

הוּא יִלְחַשׁ: שֵׁב נָא פֹּה, עָנִי דַּךְ,

פְּנֵי הַשַּׁחַר יַסְמִיקוּ בִּי תֵּכֶף.

וְדִמְעָה אָז בְּשֶׁקֶט יַצִּית הוּא,

כִּי דָּבָר לֹא נוֹתַר זוּלָתָהּ,

הֵן מִזְּמַן, הֵן מִזְּמַן לֹא בָּכִיתָ

כִּי מִזְּמַן לֹא הָיִיתָ קָטָן.

וַתִּפְרֹק אֶת גּוּפְךָ כִּפְרֹק נֵטֶל

שֶׁנָּשָׂאתָ שָׁנִים עַל שָׁנִים,

זֶה גּוּפְךָ שֶׁכִּמְעַט לֹא שָׂנֵאתָ

כִּי לְךָ לֹא הָיָה גּוּף שֵׁנִי.

וְעַכְשָׁו יִצְטַמֵּק לוֹ בַּפֶּתַח,

כְּתַרְמִיל-הַקַּבְּצָן יְחַכֶּה:

אִם אָדָם לֹא יִפְתַּח לוֹ לְפֶתַע

הוּא יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם מִסְכֵּן.

וְיִפְתַּח מִישֶׁהוּ טוֹב מִמֶּךָ

כִּי יָדַע אֶת תּוּגַת הַשְּׁבִילִים

וְיֹאמַר: שְׁעָתְךָ הַדּוֹעֶכֶת

מַדְלִיקָה מֶרְחַקִּים בִּשְׁבִילִי.