הצייר והגראפיקן יוסף בודקו אינו לא מן המהפכנים ולא ממרבי־שאון. אתה יכול לגשת אל עבודתו בלי הכנות קודמות. הוא מאלה המקרבים את האמנות אל חוג־בינתו של האדם הסתמי באשר הוא שומר על קוים ראשונים. התנע לכת. קב ונקי. כיליד מזרח־אירופה הוא מטפל בחיבה ובאופן טבעי בנושאים יהודיים, בלי להגזים ולהפריז, בלי להתיז את הזיי"ן. כחניך האסכולות המשובחות באשכנז, הריהו מדייק בכל פרט ופרט. בתור גראפיקן חידש כמה דברים בייחוד בנוגע לקישוט הספר. הוא שקישט את שירי ח. נ. ביאליק שהכיר לו תודה והיה רגיל לספר בשבחו.
עם קבלו את הנהלת בית־הספר ‘בצלאל החדש’ התחיל פרק חדש בחייו. כל החיובים החשובים שבו מצאו פה כר נרחב. אהבת־המקצוע וחיבת־התלמיד מתאחדות כאן לעבודה פוריה והארמונית. האמן־האומן כאחד מעמיד תלמידים ומאציל עליהם מרוחו.
הוא עכשיו בן־חמשים והוא רק שנים מעטות על דוכנו החדש, שנים שהן מן הקשות ביותר בחיי־הישוב אחרי מלחמת־העמים. אנו תקוה, כי ישובו בקרוב ימי שלווה ופריחה לישוב ולמוסדותיו התרבותיים־החינוכיים וכי האמן־האומן יעמוד על דוכנו עוד עשרות בשנים ויצליח לראות בפריחת אמנות עברית־יהודית מלגו ומלבר כאחד.
(תרצ"ח)