וְאַתְּ, כְּנַעַן שֶׁלִּי, הֵרָדְמִי, הֵרָדְמִי,

מְרַאֲשׁוֹתַיִך חַמָּה, הַמִּדְבָּר לְרַגְלַיִךְ,

מַה בּוֹדֵד הוּא הַיָּם, מַה כָּחֹל הוּא הַדְּמִי –

הָרוֹבְצִים בְּדָמִי אֶלֶף לַיְלָה וְלָיִל,

עוֹד שַׁלֶּכֶת אַחַת שֶׁל שָׁנִים צְהֻבּוֹת

אֶת גּוּפֵךְ תְּכַסֶּה עַד בּוֹאוֹ שֶׁל הָרוּחַ,

וְלַשָּׁוְא נְנַסֶּה אֶת נֵרֵך לְכַבּוֹת

וְנֹאמַר: כֹּה מְעַט, כֹּה מְעַט הִכַּרְנוּהָ…