וְאַתְּ, כְּנַעַן שֶׁלִּי, הֵרָדְמִי, הֵרָדְמִי,
מְרַאֲשׁוֹתַיִך חַמָּה, הַמִּדְבָּר לְרַגְלַיִךְ,
מַה בּוֹדֵד הוּא הַיָּם, מַה כָּחֹל הוּא הַדְּמִי –
הָרוֹבְצִים בְּדָמִי אֶלֶף לַיְלָה וְלָיִל,
עוֹד שַׁלֶּכֶת אַחַת שֶׁל שָׁנִים צְהֻבּוֹת
אֶת גּוּפֵךְ תְּכַסֶּה עַד בּוֹאוֹ שֶׁל הָרוּחַ,
וְלַשָּׁוְא נְנַסֶּה אֶת נֵרֵך לְכַבּוֹת
וְנֹאמַר: כֹּה מְעַט, כֹּה מְעַט הִכַּרְנוּהָ…