(לנשׁמת הצייר רפאל מוהר)

א    🔗

חֶבֶר בְּרוֹשִׁים בַּעֲלֵי נוֹי וְקוֹמָה,

צַמַּרְתָּם נְטוּיָה וְהוֹלֶכֶת רוֹמָה,

לְיַד דֶּרֶךְ נִצָּבִים וְחָזוּתָם כְּחוֹמָה.

עַל מִשְׁמַרְתָּם מוּל שַׁעֲרֵי שְׁחָקִים

דֹּם יַעַמְדוּ כִּזְקִיפִים עֲנָקִים,

יַקְשִׁיבוּ, יַשְׁקִיפוּ, סוֹקְרִים מֶרְחַקִּים.

דּוֹמֵם הַפַּרְדֵּס… אַךְ דּוֹמֶה: הַשּׁוֹמְרִים

חֶרֶשׁ קוֹרְאִים זֶה אֶל זֶה וְאוֹמְרִים:

אָנוּ אֶת הַשָּׁמַיִם עוֹנְקִים וְקוֹמְרִים!

ב    🔗

…תַּפּוּחַ נָשַׁר, נָשַׁל לַקַּרְקַע:

בָּשְׁלָה מְתִיקוּת בְּשָׂרוֹ כָּל צָרְכָּהּ,

וּפֶתַע נִתְּקָה הֲוָיָתוֹ וְנִתְפָּרְקָה.

נִלְאָה הָאִילָן לְשֵׂאתוֹ, כִּי כָּבַד,

וּפָנָיו בֶּעָפָר הַתַּחוּחַ חָבַט,

וּלְמַרְגְּלוֹתָיו אֶת עַרְשׂוֹ לוֹ רָבַד.

בָּדָד כֹּה יָנוּחַ, נֶעֱזָב וְשׁוֹמֵם,

כּוֹבֵשׁ עִצְּבוֹנוֹ בָּאֲדָמָה וְדוֹמֵם,

וְאֶלְמוֹ אֶל שָׁמַיִם צוֹעֵק, מִתְקוֹמֵם!

וְהָאָרֶץ אֶת פִּיהָ תִּפְתַּח וּבָלְעָה

פִּרְיָהּ שֶׁצָּנַח וְנֻצַּח וּבָלָה,

וְכָךְ לְעוֹלָם: מְחַדְּשָׁה וּמְבַלָּה – – –