א. 🔗
…בְּמֶזִ’יבּוּז, הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה שֶׁל הַבֶּעשְׁ"ט,
שׁוּם אִישׁ יְהוּדִי לֹא יֹאכַל וְלֹא יֵשְׁתְּ…
אֲהָהּ לַיּוֹם הַמַּר – הוּא שִׁבְעָה בְּסִיוָן!
חָפוּ פְּנֵי הַשֶּׁמֶשׁ, פָּנָה הוֹד זִיוָן;
נָעִים הָעֵצִים בְּעַצְבוּת כְּמֻכִּים,
קוֹלוֹת הַצִּפֳּרִים בִּדְמָעוֹת חֲנוּקִים,
עוֹמֵד הָעוֹלָם בִּרְעָדָה וּבְחִיל,
אֶת גֹּדֶל הַצַּעַר הַלֵּב לֹא יָכִיל.
הַיּוֹם מִדַּת הַדִּין עַל מֶזִ’יבּוּז' נִמְתַּחַת, –
כָּל עַיִן דּוֹמַעַת, כָּל נֶפֶשׁ נֶאֱנַחַת,
יוֹם בֵּית דְּשָׁבוּעוֹת – וְאֵין תְּפִלָּה בְּצִבּוּר!
- "הוּא נֶחְלַשׁ וּבְפִיהוּ אֵין כֹּחַ הַדִּבּוּר,
שְׂפָתָיו רַק נָעוֹת – – "הַשְּׁמוּעָה כֹּה עוֹבֶרֶת
מֵאִישׁ לְרֵעֵהוּ, וְכָל לֵב הִיא שׁוֹבֶרֶת;
אֲבָל הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה עוֹד נֶאֱבֶקֶת
עִם הַסַּ"ם, וְחַיֶּיהָ אֵינֶנָּה שׁוֹבֶקֶת.
ב. 🔗
מִסָּבִיב לְמִטַּת הַגּוֹסֵס נִצָּבִים
גְּדוֹלֵי תַּלְמִידָיו וּפְנֵיהֶם לְהָבִים:
ר' יַעֲקֹב יוֹסֵף כַּ"ץ, הָרַב בְּפוֹלְנָאָה,
מִתְבּוֹנֵן עֲמֻקּוֹת בַּצּוּרָה הַנָּאָה
שֶׁל רַבּוֹ, וּמְהַרְהֵר לְעַצְמוֹ בְּאֵין אֹמֶר:
- תַּכְלִית הָאָדָם הַקָּרוּץ מֵחֹמֶר –
לַחֲשֹׁק כָּל יָמָיו לַהֲפֹךְ לְצוּרָה
אֶת הַגֶּשֶׁם הַגַּס בּוֹ הַנֶּפֶשׁ עֲצוּרָה…
כִּי גּוּף וּנְשָׁמָה הֵמָּה שְׁנֵי הֲפָכִים
אֲשֶׁר הַצִּנּוֹרוֹת שֶׁלָּהֶם נִמְשָׁכִִים
מִכִּסֵּא הַכָּבוֹד – – מֵעֵלָּא לְתַתָּא,
בְּסוֹד הַצֵּרוּף שֶׁל “אֲנִי” וְ“אַתָּה”.
לִמְרַאֲשׁוֹתָיו, בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת שָׁקוּעַ,
עוֹמֵד רַבִּי בֶּר, וּמַבָּטוֹ תָּקוּעַ
עָמֹק בְּנַפְשׁוֹ שֶׁל הַבֶּעשְׁ"ט, בְּתוֹךְ־תּוֹכָהּ,
וְכֻלּוֹ בּוֹ דָבֵק, כְּבָעֵץ הַשּׂוֹכָה…
עֵינָיו נוֹצְצוֹת בִּבְרַק אוֹר הֲנָאָה
כִּי מָצָא בְּרַבּוֹ הַשָּׂגָה עִלָּאָה:
לְהַפְשִׁיט אֶת עַצְמוֹ מִגַּשְׁמוּת מְדֻמָּה,
וְלֵהָנוֹת מִזִּיוָהּ שֶׁל שְׁכִינָה הָרְחוּמָה,
עוֹד לִפְנֵי הַפְּטִירָה… וּבְהַאי עָלְמָא
עוֹטָה נִשְׁמָתוֹ אוֹר שַׁדַּי כְּשַׂלְמָה!
וְלַחַשׁ פְּלָאִים יִשָּׁמַע מִסָּבִיב:
…לְבֶן מֶלֶךְ הַחוֹשֵׁק לְהִדָּבֵק בְּאָבִיו,
וְחוּצָה יִצְעַק אֶת תְּשׁוּקָתוֹ הַכְּבוּשָׁה,
וּמֵרֹב אַהֲבָה לֹא יֵדַע בּוּשָׁה – –
ג. 🔗
מִמִּטַּת הַחוֹלֶה יוֹם וָלַיְלָה לֹא מָשׁ
הַזָּקֵן הַמֻּפְלָג – ר' יַעֲקֹב הַשַּׁמָּשׁ:
- "עַל מִי תַּעַזְבֵנִי, שְׂרֻאלְצִ’י קְדוֹשִׁי?
אָן אֵלֵךְ, וְהֵיכָן, אוֹי, אַנִּיחַ רֹאשִׁי?
אַל תַּשְׁלִיכֵנִי נָא לְעֵת כְּלוֹת כֹּחִי!
וַאֲנִי עַם־הָאָרֶץ, וְרֵיק הוּא מֹחִי:
לֹא תּוֹרָה, לֹא חָכְמָה רַק בְּיַחַד אִתְּךָ
חָפַצְתִּי לִהְיוֹת – בְּאוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ!
וְאִם לְבֵית אָבִיךָ אַתָּה כְּבָר נִכְסָף –
קַח גַּם אוֹתִי, הַמְשָׁרֵת הַנֶּעֱזָב;
אֶהְיֶה שַׁמָּשְׁךָ בְּגַן־עֵדֶן מִמַּעַל,
אֶשְׁמָרְךָ, כְּמוֹ כָּאן, עַל כָּל צַעַד וָשַׁעַל;
זְכֹר לֶכְתִּי אַחֲרֶיךָ בִּהְיוֹתְךָ רֵישׁ־דּוּכָן – – –
נַפְשִׁי תֵּת עָלֶיךָ אַף הַיּוֹם אֲנִי מוּכָן!"
כָּך שָׁפַךְ לְבָבוֹ הַמְשָׁרֵת הַיָּשִׁישׁ,
וּפָנָיו רוֹחֲצוֹת בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ.
ד. 🔗
…וַיִּפְקַח הַבֶּעשְׁ"ט אֶת עֵינָיו הָעֲצוּמוֹת –
וּמְפִיקוֹת אַהֲבָה הֵן וְאוֹר תַּעֲלוּמוֹת;
הַפָּנִים מְאִירוֹת בַּאֲרֶשֶׁת בַּת־צְחוֹק
וּדְבָרָיו יִשָּׁמְעוּ כְּבַת קוֹל מֵרָחוֹק:
- יַעֲקֹב, יַעֲקֹב, מְנַע קוֹלְךָ מִבְּכִי!
גַּם כִּי אֵלֵךְ לֹא אָמוּת כִּי אֱחִי…
מָשָׁל לַיּוֹצֵא מִן הַפֶּתַח בַּצַּד
וְדֶרֶךְ הַשַּׁעַר נִכְנָס הוּא מִיָּד!
וּבְעוֹד אֲנִי יוֹשֵׁב בִּמְתִיבְתָּא דְרָקִיעַ –
“הַסִּפּוּרִים הַקְּדוֹשִׁים” בָּעוֹלָם תַּשְׁמִיעַ:
מֵעֲיָרָה לַעֲיָרָה, וּמִכְּפָר אֶל כְּפָר
תֵּלֵךְ וּתְסַפֵּר מָה הָרְאֵיתָ מִכְּבָר!
וּמִזֶּה פַּרְנָסָתְךָ תִּמָּצֵא בְּכָבוֹד,
וְגַם בַּבָּא שְׂכָרְךָ יְהִי הַרְבֵּה מְאֹד!
וְהָעוֹלָם לְךָ יִשְׁמַע בְּרָצוֹן וּצְמֵא דַעַת,
וּמַחְשַׁבְתּוֹ בְּמַחְשַׁבְתִּי בְּאַהֲבָה נוֹגַעַת;
וּמִכֹּחַ הַסִּפּוּר הַנִּפְלָא יִשְׁתַּלֵּב
שֹׁרֶשׁ בְּשֹׁרֶשׁ, וְלֵב בְּתוֹךְ לֵב!
כִּי צְפוּנִים בַּדִּבּוּר הַפָּשׁוּט סוֹד וָשִׂיחַ
שֶׁהֵם נֹגַהּ־נֶגֶד מֵאוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הָס… הַצַּדִּיק כְּמוֹ נִרְדַּם,
וְהַלֵּב הַגָּדוֹל, הָהּ, לָנֶצַח נָדַם!
וּבָרֶגַע הַזֶּה – הוֹ, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת –
עָמְדוּ מִפְּעֹם כָּל מוֹרֵי־הַשָּׁעוֹת!…
חָשַׁךְ הָעוֹלָם – – אַךְ בְּפָנָיו אוֹר הוֹפִיעַ,
וְיֹפִי לוֹ שֶׁאֵין בְּמִלִּים לְהַבִּיעַ – – –