¹

דבר גדול ונכבד הננו שומעים כיום מציון, דבר אשר ממנו תקוה טובה נשקפה להכלל; לא רק הטובה אשר תצמח מהחברה הזאת בהושיעה לאובדים וקשי יום; לא רק תפארת וזכר עולם להשר משה ויהודית נחזה בה, וגם אלה מטרות נכבדות הנה, אבל אנחנו דבר גדול ונכבד הרבה יתר מכל אלה נראה בפֹעל הזה, דבר אשר בכחו להרים קרן תפארת ליושבי ציון ולתת חנם בעיני יתר אחיהם, ובדבר הזה די כח לקומם הריסות ציון ולתת ניר ליושבים בה. כי לא נוכל לכחד אשר השטן היותר גדול, אשר עמד בדרכנו בימי המהומות להניא את לבב העם מתת עזרה לשואפים לעפר ארצם, היה כי שם יושבי ציון וירושלים היה לזעוה בכל הארץ, כל תבל וכל עון תלו בשמם, והיה כאשר דברנו על לב נדיבי עמנו לתמוך בידי הנודדים כי יעלו לציון, אז ענו כולם פה אחד: על הראשונים אנו מצטערים, ומה תחפצו לעשות גם אלה לעצלים נבלים? ואם כי לא צדקו בדבריהם, כאשר כבר השמענו לא אחת ולא שתים, כי רק יען כי לא למחיה שֻלחו אלה לארצנו ובבואם שמה התחבאו באהליהם בלי כל תנועת חיים לכן יצא מהמקום ההוא אויר רקבון, לא כן כאשר יבאו חדשים וצעירים ובעלי כח וחפץ החיים אז יניעו כל הארץ והתנועה הזאת תביא רוח חיים בכנפיה. כל התשובות האלה לא הועילו, כי אמרו: התשובות האלה הן רק בשקול הדעת ומעלליהם הרעים של יושבי ארץ ישראל המה בפעל. ועל כן שמו מכשולים בדרך הזה לבל יוסיפו נכשלים. ועתה נבין מה רבה תהי הטובה אשר תצא בכלל לעמנו, אם יושבי ארץ ישראל יראו לדעת כי שקר ענו בם או כי שבו מדרכיהם והנה הנם ככל המון בני ישראל מבקשי חיים להם ולרעיהם ואף ישימו את לבם לעזור לנדחים וקשי יום ללמדם מלאכה למען מצוא ארחות חיים ביֹשר. הדבר הזה ירים קרן ליושבים שם ובכן לא ימציאו עוד לשונאי ציון תואנה לשום מכשולים בדרכי ההולכים שמה, וגם כסף הנדרים והנדבות ירבה כאשר ידעו נדיבי לב כי לצדקה וחסד יכוננו אגודות, ועל כן החובה והמצוה כפלים על כל אוהב עמו וארצו לתמוך בידי החברה הזאת למען תשגה ותגדל ותעשה חיל בישראל.