לוגו
חַג חֵרוּתֵנוּ
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

הַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל – לָמָּה הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא

לְמֹשֶׁה כְּעִנְיָן זֶה? לְפִי שֶׁמּשֶׁה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא יִהְיוּ

הַמִּצְרִים מְכַלִּים אֶת יִשְׂרָאֵל? לְפִיכָךְ הֶרְאָהוּ הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֵשׁ

בּוֹעֶרֶת (וּסְנֶה) אֵינֶנּוּ אֻכָּל. אָמַר לוֹ: כְּשֵׁם שֶׁהַסְּנֶה בּוֹעֵר בָּאֵשׁ וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל, כָּךְ הַמִּצְרִים אֵינָם יְכוֹלִים לְכַלּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל.

(מִדְרָשׁ רַבָּה, שְׁמוֹת)

 

א    🔗

אֵשׁ זוֹ, אֵשׁ הַסְּנֶה הַבּוֹעֵר וְאֵינֶנּוּ אֻכָּל – לוֹהֶבֶת מֵרֵאשִׁית דִּבְרֵי יָמֵינוּ, בִּצְעָדֵינוּ הָרִאשׁוֹנִים לִהְיוֹת לְעָם. אֵשׁ זוֹ הִיא שֶׁהֵאִירָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַדֶּרֶךְ לְחֵרוּת, אֶת הַמַּאֲבָק לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַשִּׁעְבּוּד, לִיצִיאַת מִצְרַיִם וְלִכְנִיסָה לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

חַג הַפֶּסַח הוּא חַג יְצִיאַת מִצְרַיִם וְחַג כְּנִיסָתֵנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. כִּי בְּחֹדֶשׁ נִיסָן עָבְרוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַיַּרְדֵּן וְנִכְנְסוּ לָאָרֶץ. בְּנֵי חוֹרִין בָּאנוּ לָאָרֶץ. עַם בֶּן חוֹרִין.

“מֹשֶׁה הָיָה מְחַשֵּׁב בְּלִבּוֹ וְאוֹמֵר: שֶׁמָּא יִהְיוּ הַמִּצְרִים מְכַלִּים אֶת יִשְׂרָאֵל” – כָּךְ מְסַפֶּרֶת לָנוּ הָאַגָּדָה. בְּלִבּוֹ שֶׁל משֶׁה, הָרוֹעֶה הַנֶּאֱמָן, קִנֵּן הַחֲשָׁשׁ, שֶׁמָּא יְכַלּוּ הַמִּצְרִים אֶת יִשְׂרָאֵל. עַם קָטָן הָיִינוּ בֵּין עַמִּים גְּדוֹלִים מִמֶנּוּ. טִבְעִי הָיָה הַדָּבָר שֶׁהַגְּדוֹלִים יִבְלְעוּ אֶת הַקָּטָן. כָּךְ נָהוּג אֵצֶל בַּעֲלֵי־הַחַיִּים, הֶחָזָק טוֹרֵף אֶת הַחַלָּשׁ מִמֶּנּוּ. אַךְ הָעָם הַקָּטָן הַזֶּה מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ לֹא נָתַן לִבְלֹעַ אֶת עַצְמוֹ. הָיָה בּוֹ אֵיזֶה כֹּחַ מִיֻחָד לַעֲמֹד עַל נַפְשׁוֹ בִּפְנֵי גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים מִמֶּנּוּ – הֲלֹּא הִיא רוּחוֹ, רוּחַ יִשְׂרָאֵל. אֵשׁ לוֹהֶבֶת שֶׁל אֱמוּנָה חֲדָשָׁה, אֱמוּנָה בֵּאלֹהִים לֹא נִרְאִים לְעַיִן, בְּכֹחַ עֶלְיוֹן, אֵל אֶחָד וְלֹא אֱלִילִים מַעֲשֵׂי יְדֵי אָדָם – אֵשׁ הָאֱמוּנָה הַזֹּאת חִשְּׁלָה אֶת רוּחוֹ כְּעָם. וַאֲנַחְנוּ עוֹמְדִים עַם קָטָן בֵּין עַמֵּי־עוֹלָם גְּדוֹלִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַם לְבָדָד.

וְשׁוֹנֶה הָיָה עַם זֶה בְּרוּחוֹ מִן הָעַמִּים הָאֲחֵרִים. אֱמוּנָתוֹ וְדָתוֹ לֹא אֱמוּנָתָם וְדָתָם הֵן. וְהָעַמִּים הָאֲחֵרִים אֵינָם אוֹהֲבִים אֶת הָעָם הַשּׁוֹנֶה מֵהֶם, וְעַל כֵּן חָשַׁשׁ גַּם משֶׁה רַבֵּנוּ – כִּי הָאֲחֵרִים יְכַלּוּ אוֹתוֹ. וְהַחֲשָׁשׁ הַזֶּה מְקַנֵּן בְּלִבּוֹ שֶׁל כָּל מַנְהִיג, שֶׁל רוֹעֶה נֶאֱמָן עַד הַיּוֹם. אֲנַחְנוּ מַפְנִים אֶת עֵינֵינוּ אֶל הַסְּנֶה שֶׁאֵינֶנּוּ אֻכָּל וּמַאֲמִינִים, כִּי שׁוּם מִצְרִים לֹא יוּכְלוּ לְכַלוֹתֵנוּ.

חַג חֵרוּתֵנוּ. כָּל דּוֹר וְדוֹר חַיָּב לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, כְּאִלּוּ הוּא עַצְמוֹ אַךְ יָצָא מִשִּׁעְבּוּד לְחֵרוּת. חֵרוּת זוֹ שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נָטְלוּ לְעַצְמָם בְּצֵאתָם מִמִּצְרַיִם וּבִכְנִיסָתָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הִיא שֶׁהֵטִילָה עֲלֵיהֶם חוֹבוֹת רַבִּים וַחֲדָשִׁים. בְּנֵי יִשְׂרָאֵל נַעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין לָשֵׂאת בְּעֹל הַבִּנְיָן שֶׁל הַחַיִּים הַחֲדָשִׁים שֶׁהָלְכוּ לִבְנוֹת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. זוֹהִי חֵרוּת לְבִנְיָן, לִיצִירָה, לְהָקִים מְדִינָה שֶׁבָּהּ יִשְׁלְטוּ צֶדֶק וְישֶׁר. חַיִּים חֲדָשִׁים וְשׁוֹנִים מֵאֵלֶּה הַחַיִּים שֶׁרָאוּ בְּמִצְרַיִם, שֶׁל מוֹשְׁלִים מְשַׁעְבְּדִים, הַמַּעֲבִידִים בְּחֹמֶר וּלְבֵנִים וּבוֹנִים לְעַצְמָם פִּתוֹם וְרַעַמְסֵס, עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, לַמֶּלֶךְ וְלְמְקֹרָבָיו.

בְּדֶרֶךְ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הָיָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲמָד גָּדוֹל, מַעֲמַד הַר סִינִי. הֵם קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהָלְכוּ לָאָרֶץ לִבְנוֹת אוֹתָהּ בְּרוּחַ הַתּוֹרָה אֲשֶׁר קִבְּלוּ. זוֹהִי הַחֵרוּת הָעִלָּאִית שֶׁבְּנֵי־חוֹרִין אֵלֶּה בָּאוּ לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה בָּאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת. הַחֵרוּת לִחְיוֹת כְּרוּחָם וּכְנַפְשָׁם.

עַל הַחֵרוּת הַזֹּאת אָנוּ נֶאֱבָקִים כָּל יְמֵי הֱיוֹתֵנוּ עֲלֵי אֲדָמוֹת כְּעָם. עַל כֵּן חַיֵּינוּ קָשִׁים. חוֹזֵינוּ וּנְבִיאֵינוּ, גְּאוֹנֵינוּ וְאַנְשֵׁי הֶחָזוֹן שֶׁלָּנוּ בְּכָל הַזְּמַנִּים, נָשְׂאוּ אֶת נַפְשָׁם לִגְדוֹלוֹת. מֵעוֹלָם לֹא הִסְתַּפְּקוּ בַּמֶּה שֶׁהָיָה לָהֶם וּבַמֶּה שֶׁהִשִּׂיגָה הָאֱנוֹשׁוּת. הָרָצוֹן וְהַשְּׁאִיפָה לִגְדוֹלוֹת יוֹתֵר הֵבִיאוּ לָנוּ בְּקֶרֶב הָעַמִּים כָּל מִינֵי פֻּרְעָנֻיּוֹת. זֶהוּ הַגּוֹרָל, גּוֹרָלֵנוּ הַקָּשֶׁה. הַשְּׁאִיפָה הַנִּצְחִית לְתִקּוּן הַחַיִּים וּמַשָּׂא הַנֶּפֶשׁ לְשַׁנּוֹת אֶת פְּנֵי הָעוֹלָם – הֵבִיאוּ לָנוּ אֶת הַסֵּבֶל וְאֶת אִי־הַהֲבָנָה שֶׁל הָעַמִּים בְּיַחַס אֵלֵינוּ.

אֲבָל אֲנַחְנוּ לֹא נִיעַף וְלֹא נִלְאֶה מִשְּׁאֹף לַנַּעֲלֶה וּלְהִתְעַלּוֹת וְלִחְיוֹת חַיֵּי חֵרוּת כְּעַם בֶּן־חוֹרִין.

חַג הַחֵרוּת הוּא חַג הַהִתְגַּבְּרוּת הַגְּדוֹלָה שֶׁל רוּחֵנוּ, נִזְכֹּר זֹאת אַף בַּיָּמִים הַקָּשִׁים.


 

ב    🔗

רוֹאֶה אֲנִי אֶת לֵיל הַסֵּדֶר הַשָּׁנָה כְּאִלּוּ אַרְצֵנוּ כֻּלָּהּ – שֻׁלְחָן אֶחָד עָרוּךְ וְקָצֵהוּ לְצַד מַעֲרָב וּלְיָדוֹ כִּסְּאוֹת פְּנוּיִים הַמְּחַכִּים לַמְּסֻבִּים, לְאַחֵינוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַנִּמְצָאִים עֲדַיִן מֵעֵבֶר לַיָּם. רוֹאֶה אֲנִי אוֹתָם יוֹשְׁבִים וְעוֹמְדִים עַל צְרוֹרוֹתֵיהֶם, יְשִׁיבַת עֲרַאי וַעֲמִידַת חִפָּזוֹן, בְּדַרְכָּם לָצֵאת מֵעֵמֶק הַבָּכָא, לָצֵאת מֵאֵרוֹפָּה – מֵעֵין יְצִיאַת מִצְרַיִם שֶׁל יָמֵינוּ לָאָרֶץ הַמֻּבְטָחָה.

יְצִיאַת מִצְרַיִם. הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ מֵיטִיבִים לְהָבִין מָה רַב הָיָה הָרשֶׁם שֶׁנֶּחֱרַת בְּזִכְרוֹן עַמֵּנוּ בְּכָל הַדּוֹרוֹת – זֶה הַנֵּס הַגָּדוֹל שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. בְּיָמֵינוּ אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל הַזֶּה בְּאוֹרָהּ הַמְיֻחָד שֶׁל הַשּׁוֹאָה הַגְּדוֹלָה שֶׁמָּצְאָה אֶת עַמֵּנוּ. יְצִיאַת מִצְרַיִם! – מְשַׁוַּעַת נַפְשֵׁנוּ מִתּוֹךְ כִּסּוּפֵי גְּאֻלָּה עַזִּים וַעֲמֻקִּים, גְּאֻלָּה וּפְדוּת לְעַמֵּנוּ, שִׁיבַת יִשְׂרָאֵל לְאַרְצוֹ. הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים וּמְבִינִים בְּיֶתֶר רֶגֶשׁ וּבְיֶתֶר הֲבָנָה מָה רַב הַהֶכְרֵחַ לְעַמֵּנוּ לָצֵאת מִמִּדְבַּר הַגָּלוּת וְלָבוֹא לְאֶרֶץ הַבְּחִירָה.

הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שְׂפָתֵינוּ מְדוֹבְבוֹת: בּוֹא, עַמִּי! קוֹלֵנוּ רוֹעֵם: שַׁלַּח עַמִּי!

הַשָּׁנָה אֲנַחְנוּ חוֹגְגִים אֶת חַג הַפֶּסַח לְאַחַר שֶׁמִּלְחֶמֶת הָעוֹלָם נִגְמְרָה. שִׁלְטוֹן הָרֶשַׁע הַנַצִי – נִשְׁבַּר. שִׁלְטוֹן הָאֻמּוֹת הַמְאֻחָדוֹת בָּא בִּמְקוֹמוֹ. עָרִים רַבּוֹת בְּגֶרְמַנְיָה הָפְכוּ עִיֵּי חֳרָבוֹת, רַבִּים מֵרָאשֵׁי הַנַצִים נַעֲשׂוּ בָּהֶם שְׁפָטִים וְהוּצְאוּ לַהוֹרֵג.


הַמִּפְלֶצֶת הַנַצִית כְּשֶׁהִיא מַחֲזֶקֶת בַּשִּׁלְטוֹן – בִּדְמוּתָהּ הַשְּׂטָנִית שֶׁל “גֶּסְטַפּוֹ” וְכָל מִינֵי מַלְאֲכֵי חַבָּלָה גֶּרְמָנִים אֲחֵרִים – אֵינֶנָּהּ עוֹד. וְאוּלָם הָרוּחַ הָרָעָה, הָעֲכוּרָה, שֶׁהֵבִיאוּ הַנַצִים לָעוֹלָם, עֲדַיִן לֹא נִכְחֲדָה. גַּם רַבִּים מֵאֵלֶּה שֶׁנִּלְחֲמוּ נֶגֶד הַנַצִים וְנָחֲלוּ נִצָּחוֹן עֲלֵיהֶם נִדְבְּקָה בָּהֶם הָרוּחַ הָרָעָה הַזֹּאת. בְּקֶרֶב רַבִּים מִבְּנֵי הָאֻמּוֹת שֶׁנִּלְחֲמוּ בַּנַצִים נִדְבְּקָה הַטֻּמְאָה הַנַצִית, הֲלֹא הִיא הָרוּחַ הָרָעָה שֶׁל שִׂנְאָה וְאֵיבָה לַזּוּלַת, רוּחַ הַחֲשָׁד וְאִי הָאֵמוּן בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ וּבֵין עַם לְעָם. עַל כֵּן אֲנַחְנוּ רוֹאִים כִּי זֶה חֳדָשִׁים רַבִּים אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן עַל גֶּרְמַנְיָה, אַחֲרֵי הַנִּצָּחוֹן עַל הַנַצִים – עֲדַיִן לֹא בָּא הַשָּׁלוֹם לָעוֹלָם. רִיבוֹת וּמְדָנִים בֵּין הָאֻמּוֹת שֶׁאַךְ תְּמוֹל שָׁפְכוּ אֶת דָּמָן יַחַד בַּמִלְחָמָה נֶגֶד הָאוֹיֵב הַמְּשֻׁתָּף. קָשִׁים חֶבְלֵי הַשָּׁלוֹם. וְשׁוּב הִנְנוּ אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים הָרִאשׁוֹנִים הַסּוֹבְלִים מִן הַטֻּמְאָה הַזֹּאת שֶׁנִּדְבְּקָה בָּאֻמּוֹת.

וְשׁוּב עוֹמֵד הָעוֹלָם שֶׁלְאַחַר הַמִּלְחָמָה בַּמִּבְחָן – הֲיִתְגַּבֵּר עַל הָרוּחַ הָרָעָה הַמְּהַלֶּכֶת אֵימִים בֵּין הָעַמִּים וּבֵין הַמְּדִינוֹת?

וְשׁוּב הִנְנוּ אֲנַחְנוּ אֶבֶן־הַבֹּחַן. אֲנַחְנוּ הַיְּהוּדִים. הָרוּחַ הָרָעָה עוֹשָׂה רֵאשִׁית כֹּל רָעוֹת בָּנוּ. כָּךְ עָשׂוּ הַנַצִים. כָּךְ עוֹשִׂים גַּם הָאֲחֵרִים שֶׁטֻּמְּאַת הַנַצִים דָּבְקָה בָּהֶם. אַךְ הָרוּחַ הָרָעָה הַזֹּאת מִתְנַקֶּמֶת בְּעוֹשֵׂי הָעַוְלָה. הִיא הִתְנַקְּמָה גַּם בַּנַצִים. הִיא תִּתְנַקֵּם גַּם בָּאֲחֵרִים.

גַּלֵּי הָאֵיבָה לַיְּהוּדִים הַזּוֹרְמִים בָּעוֹלָם וְהַמַּעֲלָלִים הָרָעִים שֶׁעֲדַיִן מְעוֹלְלִים בָּנוּ – סוֹפָם לְהִתְנַקֵּם. וְאוּלָם עַתָּה אֲנַחְנוּ מְרִימִים אֶת קוֹלֵנוּ וּמַזְהִירִים אֶת הָעוֹלָם:

תַּקְנוּ אֶת הֶעָוֶל שֶׁנַּעֲשָׂה לָהֶם הַיְּהוּדִי, וְהָיְתָה זֹאת רֵאשִׁית הַדֶּרֶךְ לְבַעֵר אֶת הַטֻּמְאָה, אֶת הָרוּחַ הָרָעָה – מוֹרֶשֶׁת הִיטְלֶר וְכָל עָרִיצֵי עוֹלָם.

זְמַן חֵרוּתֵנוּ – גְּאֻלָּה לְעַמֵּנוּ וּפְדוּת לְכָל הָעַמִּים.

(תש"ו)