(לט"ו בשבט)

חֲשׂוּפִים, קֹדְרִים, נֶעֱזָבִים,

עֹמְדִים הָעֵצִים עַל תִּלָּם,

נֶעֱזָבִים מֵעֹבְרִים, מִשָּׁבִים,

גַּם עוֹף־כָּנָף חוֹסֵי צִלָּם

יַחַד פָּנוּ לָהֶם עֹרֶף,

כִּי בָא, כִּי גָבַר הַחֹרֶף.

רַק הָרוּחַ הַנּוֹדֵד

יִפְקְדֵם פָּקֹד בִּנְשִׁיקוֹתָיו,

וּבְקוֹל הָעֹרֵב הַבּוֹדֵד

יִתְבּוֹלֵל קוֹל שְׁרִיקוֹתָיו:

הֲיִסְפְּדוּ שְׁנֵיהֶם אִם כַּלֵצִים

יָלִיצוּ יַחַד לְחֻרְבַּן הָעֵצִים?

וְהֵמָּה כְּמֵתֵי עוֹלָם וְאֵין קֹבֵר

יָנוּחוּ לְמַעֲצֵבָה בְּחֵיק הוֹרָתָם,

וְהָיוּ רַק לְרַאֲוָה לְכָל עֹבֵר,

וְאֵין שָׂם לֵב וְאֵין נָד לְצָרָתָם.

אַךְ בְּתוֹךְ כָּל הָעֲזוּבָה וְהַשְּׁמָמָה

יִפָּקְדוּ מֵעִם הוֹרָתָם, הָאֲדָמָה.

(כִּי אָמְנָם לֹא אַחַת וְלֹא שְׁתַּיִם

מָטוּ הָעֵצִים לִפְנֵי סוּפָה,

גַּם נָצוּ גַּם נָעוּ תַּחַת שָׁמַיִם

מִפְּנֵי יָד חֲזָקָה, זְרוֹעַ חֲשׂוּפָה;

אַךְ אֶל הָאֲדָמָה, אִמָּם, חַיָּתָם,

כָּפְנוּ שָׁרְשֵׁיהֶם, רוּחָם, נִשְׁמָתָם).

מֵאוֹצָרָהּ הַטּוֹב תֵּנִיקֵם בַּלָּט

כְּהָנִיק הָאֵם אֶת עֻלָּהּ בַּשְׁנָת,

וְאָסְפוּ כֹּחַ וְלֵחַ מְעַט מְעָט,

עַד עֵת עֲבוֹר הַחֹרֶף הָעָז

וְעִמּוֹ מַלְאָכָיו מַרְגִיזֵי אָרֶץ –

אָז יָרִימוּ רֹאשׁ, יִפְרְצוּ פָּרֶץ;

וְהִתְחַדְּשׁוּ וּפָרְחוּ אַחֲרֵי בְלוֹתָם,

וְעָשׂוּ פְּרִי חָדָשׁ, פְּרִי תֹאַר,

וְרָאוּ אָז כָּל־הַשָּׁאטִים אֹתָם

כִּי עוֹדָם חַיִּים, מְלֵאֵי נֹעַר,

וְכִי עוֹשָׂם וְנוֹצְרָם כָּל־הַיָּמִים

מִנָּה לָהֶם חַיֵּי עוֹלָמִים.

(העברי הצעיר תרע"א)