¹

הַחֹרֶף עָבַר, הָאָבִיב הוֹפִיעַ,

וְהָאָרֶץ וִישֵׁנֵי חֵיקָהּ הֵקִיצוּ;

וּבְכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אוֹרוֹ מַגִּיעַ

נֵעוֹר כָּל־צֶמַח וּפְרָחִים יָצִיצוּ,

וְהַדְּרוֹר הַשָּׁב קוֹל רִנָּתוֹ יַשְׁמִיעַ

וְגַן וּמְלֹאוֹ רֵיחַ נָעִים יָפִיצוּ.

אַךְ בְּעוֹד הָאָרֶץ לֹבֶשֶׁת עֲדָנִים

וְהָעֵצִים יַעֲדוּ עֶדְיָם, נִצָּתָם,

וְהִנֵּה רָעֲמוּ הַשָּׁמַיִם פָּנִים

וַיָּרִיקוּ עָלֵינוּ בְּנֵי אַשְׁפָּתָם –

יֶרַח זִו הָיָה לְיֶרַח הָאֵיתָנִים –:

שֶׁלֶג וּכְפוֹר, רוּחַ סְעָרָה – וְקָרָתָם.

מַלְאֲכֵי חֹרֶף אֵלֶּה נָפְלוּ כַּשּׁוֹדְדִים

בִּן־לַיְלָה, הָהּ, עַל נִצָּנַי הָרַכִּים,

וְהַנִּצָּנִים רֹעֲדִים, מִתְפַּלְּצִים, מִתְנוֹדְדִים,

וְאַךְ יָצֹא יָצְאוּ – עֲלוּמֵיהֶם מְבַכִּים;

וְשָׁבֵי גוֹלָה, הַצִּפֳּרִים הַבּוֹדְדִים

עוֹמְדִים עֲלֵיהֶם דּוּמָם, שׁוֹמֵמִים, מְחַכִּים…

צַר לִי עֲלֵיכֶם, נִצָּנַי, כִּי קִדַּמְתֶּם

לָצֵאת לָאוֹר גַּם אַתֶּם מִסֵּתֶר רֵבֶץ,

וְעַל הָאָבִיב הַבֹּגֵד נִשְׁעַנְתֶּם,

לַחֲסוֹת בִּכְנָפָיו, לִמְצֹא חַיִים וְחֵפֶץ –

וְהִנֵּה עַתָּה אַךְ חֲלוֹם שָׁוְא חֲלַמְתֶּם,

וְהַסְּעָרוֹת שָׁבוּ עֲלֵיכֶם – זֶרֶם וְנֵפֶץ!

דְּעוּ נָא אֵיפוֹא וּרְאוּ וּקְחוּ תּוֹרָה:

לֹא זֶה הַמָּקוֹם, לֹא זֶה הָאָבִיב,

אֲשֶׁר יָבִיא בִּכְנָפָיו חַיִים וְאוֹרָה

לָכֶם, מַחֲמַדַּי, בְּנֵי גַנִּי הֶחָבִיב.

פֹּה בַּעֲקֵב אָבִיב – הַחֹרֶף הַנּוֹרָא!

פֹּה שׁוֹאַת־תָּמִיד, פֹּה מָגוֹר מִסָּבִיב!

עוֹד יָבֹא הָאָבִיב וְעִמּוֹ הַדְּרוֹר

לִקְסֹם לָכֶם מִקְסַם שָׁוְא פַּעַם בְּפַעַם:

אַתֶּם תָּפִיקוּ לוֹ נֶפֶשׁ, תְּקַוּוּ לְאוֹר,

וְהַחֹרֶף וּמַלְאָכָיו, מַלְאֲכֵי הַזַּעַם,

יָשׁוּבוּ יַהַפְכוּ עֲלֵיכֶם סַעַר וְקֹר –

וְקוֹל הַדְּרוֹר נֶחְבָּא בְּסֵתֶר רָעַם…

הָאָבִיב הַנֶּאֱמָן, הַמְּחַדֵּשׁ עֲלוּמִים,

הָאָבִיב, אֲשֶׁר אֵין עִמּוֹ סַעַר וְקָרָה,

מְחַכֶּה לָכֶם בְּמִזְרָח, בְּאֶרֶץ קְדוּמִים,

אֶרֶץ – עָלֶיהָ תָמִיד תּוֹפַע נְהָרָה.

שָׁם תִּפְרוּ בֵּין אַחִים, תְּחַלְּקוּ עִם עֲצֻמִים,

שָׁם אוֹר עוֹלָם עַל רֹאשְׁכֶם עֲטָרָה.

(המבשר תר"ע)