(ליום הרצל)

ומצדיקי הרבים ככוכבים (דניאל י"ב ג')

בְּחַיֵּיהֶם הָגוּ, כָּתְבוּ, עָבְדוּ,

וּמִנִּשְׁמוֹתֵיהֶם הַגְּדֹלוֹת

קַוֵּי אוֹר נָפוֹצוּ אָבְדוּ

כְּנִטְפֵי מַיִם בֵּין הַחוֹלוֹת.

כָּתְבוּ עָבְדוּ גַּם אֻכָּלוּ,

אֵלֶּה בְּחֶסֶר וְאֵלֶּה בֶּעָמָל,

כַּשֶּׁמֶן בַּנֵּר בְּהִלּוֹ כָּלוּ –

וְהָעָם לֹא זָכַר אֹתָם וְלֹא חָמָל.

הָעָם – לוֹ הָיָה פְּרִי עֲמָלָם,

בִּכְבוֹדָם לוֹ כָּבוֹד, מֵהוֹדָם – הוֹדוֹ,

לֹא שָׂם לֵב לָהֶם, לֹא גְמָלָם;

רַק דְּמָעוֹת צָפַן לָהֶם בְּנֹאדוֹ…

וּבְמוֹתָם פָּתַח נֹאד הַדְּמָעוֹת

וַיַּסֵּךְ מֶנּוּ נֵסֶךְ עַל קִבְרָם:

אַחֲרֵי נִסְתְּרוּ מֵעֵינֵיהֶם תְּלָאוֹת,

אָז רָאָה אָז יָדַע אֶת שִׁבְרָם…

וּבְמוֹתָם קַוֵּי אוֹרָם נִקָּוִים

הֵם נִיצוֹצוֹת הַנְּשָׁמָה הַגְּדוֹלָה,

וְהִתְלַכְּדוּ וְעָלוּ וְהָיוּ לְכוֹכָבִים

בְּשָׁמֵינוּ הַקֹּדְרִים, שְׁמֵי הַגּוֹלָה.

(וּכְרֹב הַיָּמִים כֵּן יוֹסִיפוּ עֲלוֹת

וְכַאֲשֶׁר יַעֲלוּ כֵּן יוֹסִיפוּ אוֹר,

וְכֵן יוֹסִיף הָעָם הַמַּרְחִיק רְאוֹת

לְהַבִּיטָם וּלְהַזְכִּירָם מִדּוֹר לְדוֹר.)

וּבִהְיוֹת הַנְּשָׁמוֹת לִמְאוֹרוֹת שָׁם

יְקַדְּשׁוּם בְּנֵי עַמָּם בְּרֶגֶשׁ, בְּכַוָּנָה,

לְעִתִּים מְזֻמָּנוֹת, בְּמִקְהֲלוֹת־עָם,

כַּאֲשֶׁר יְקַדְּשׁוּ בְּעִתָּה אֶת הַלְּבָנָה…

(המבשר תרע"א)