אוֹי כַּמָּה שָׁנִים
חָלְפוּ כַּעֲנָנִים
מֵעֵת טַחֲנָה פֹּה יִשַּׁבְתִּי.
יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים
יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים
וַאֲנִי זָקַנְתִּי וְשַׂבְתִּי.
יֶשְׁנָם רְגָעִים
וְלִבִּי יֶהְגֶּה נְכָאִים:
הֲגַם עָלַי יוֹם טוֹב עָבָר.
יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים
יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים
וְאֵין מֵשִׁיב אֹתִי דָבָר.
פְּנִינָה רַעֲיָתִי
דִּינָה יְחִידָתִי,
הוֹי יָגוֹן, הוֹי פָּחַד!
יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים
יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים
עִמָּם נֶאֱסַפְתֶּן יָחַד.
אַלְמוֹן וּשְׁכוֹל,
זֶה חֶלְקִי מִכֹּל,
אֵין אִשָּׁה, אֵין בַּת, אֵין שֵׁם וּשְׁאָר.
יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים
יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים
וַאֲנִי גִלְמוּד כְּמוֹ עַרְעָר.
עַתָּה יְיָראוּנִי
גָּרֵשׁ יְגָרְשׁוּנִי
מִן הָרֵחַיִם, מִן הַכְּפָר.
יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים
יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים
בְּלִי תַכְלִית, בְּלֹא־דְבָר.
אָנָה אֵלֵכָה?
עַל מִי יַעֲזֹב חֵלֵכָה?
הוֹי שֵׂיבָתִי וּמְרוּדִי!
יִסֹּבּוּ הָאוֹפַנִּים
יַקִּיפוּ הַזְּמַנִּים
וְעִמָּם יִגְוַע הַיְהוּדִי.
(תרס"ח)
-
“דעם מילנער'ס טרעהרין”, מאת מ. ווארשאווסקי. ↩