לוגו
תרח ואברם (עולם קטן תרס"ב)
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

תֶּרַח, אֲבִי אַבְרָהָם וַאֲבִי נָחוֹר,

עָשָׂה לוֹ אֱלִילִים וַיִמְכְּרֵם מָכֹר.

(כִּי מֵעוֹלָם הָיָה הַכֶּסֶף לָאֲנָשִׁים

הַגָּדוֹל בֵּאלֹהִים, קֹדֶשׁ כָּל־הַקָּדָשִׁים,

לַכֶּסֶף הִתְמַכְּרוּ וּבְכֶסֶף מָכְרוּ מִימֵיהֶם

אֶת נַפְשָׁם, אֶת כְּבוֹדָם, אֶת אֱלֹהֵיהֶם).

וַיְהִי הַיּוֹם וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם בְּנוֹ: "רוּץ

מְכֹר לִי אֶת הָאֱלִילִים בַּחוּץ".

וְהָיָה כְּבוֹא אִישׁ לִקְרָאתוֹ

לִקְנוֹת מֵאִתּוֹ אֶת סְחֹרָתוֹ,

וּבָחַר לוֹ פֶּסֶל וּמַסֵּכָה

לְהָנִיחַ אֶל בֵּיתוֹ בְּרָכָה, –

וַיִּפֶן אֵלָיו הַנַּעַר וַיִּשְׁאָלֵהוּ:

“זָקֵן, כַּמָּה שָׁנִים לְךָ מָלֵאוּ?”

וַיַּעֲנֵהוּ הָאִישׁ וּפָנָיו נָהָרוּ:

“שִׁבְעִים שָׁנָה כַּיּוֹם עָלַי עָבָרוּ”;

וַיֹּאמֶר הָעֶלֶם בִּשְׂחֹק שְׂפָתָיִם:

“כְּסִיל, הָאֵל בָּחַרְתָּ בֶּן יוֹם הוּא אוֹ יוֹמָיִם”.


וַיֵּצֵא תֶּרַח יוֹם אֶחָד הוּא וַאֲנָשָׁיו

לְהִשְׁתַּחֲוֹת וְלִזְבֹּחַ זֶבַח בְּמִקְדָשָׁיו;

וַיָּשֶׁת אַבְרָם בְּנַפְשׁוֹ עֵצָה

וַיֹּאמַר: “חָלִיתִי, לֹא אֵצֵא חוּצָה”.

וַיְהִי אַחֲרֵי לֶכְתָּם וַיָּקָם

וַיְמַהֵר לִנְקֹם נָקָם

בָּאֱלִילִים הָאִלְמִים אֱלֹהֵי אָבִיו

הָעֹמְדִים שָׁם בַּחֶדֶר מִסָּבִיב;

וַיִּקַּח בְּיָדוֹ אֶת הַקַּרְדֻמּוֹת

וַיְנַפֵּץ וַיְשַׁבֵּר וַיָּשֶׂם שַׁמּוֹת,

וָיַּשְׁאֵר אֶת הַגָּדוֹל בָּהֶם לְבַדּוֹ

וַיִּתֵּן אֶת הַקַּרְדֹּם בְּיָדוֹ.

וַיְהִי כְּשׁוּב תֶּרַח הַבַּיְתָה

וַיַּרְא אֶת־כָּל־אֲשֶׁר נִהְיָתָה,

וַיּשְׁאַל: “יַד מִי הָיְתָה בַּמַּעַל”?

וַיַּעַן אַבְרָם: "הַגָּדוֹל בָּאֵלִים שָׁם מִמַּעַל;

כִּי אִשָּׁה אַחַת לִפְנֵיהֶם הֵבִיאָה

מִנְחַת סֹלֶת וְשֶׁמֶן, מַאֲכָל בְּרִיאָה,

וַיּשְׁלַח אִישׁ אִישׁ אֶת יָדוֹ לָקַחַת

אֶת הַסֹּלֶת וְאֶת הַשֶּׁמֶן וְאֶת הַמִּרְקַחַת;

זֶה אָמַר: לִי הַמִּנְחָה מֻגָּשָׁה,

וְרֵעֵהוּ הִתְרַגֵּז וַיַּעֲנֵהוּ קָשָׁה,

וַתִּפְרֹץ בֵּינֵיהֶם מִלְחָמָה

וַתֶּרֶב הַזְּעָקָה וְהַמְּהוּמָה,

וַיְצַוֵּם הַגָּדוֹל לִשְׁבֹּת מִמְּדָנִים

וְלֹא אָבוּ שְׁמֹעַ עַזֵּי הַפָּנִים,

וַיָּקָם עֲלֵיהֶם וַיַּכֵּם בְּאַפּוֹ –

וְהִנֵּה גַם הַקַּרְדֻמּוֹת בְּכַפּוֹ". –

וַיִּקְצֹף עָלָיו תֶּרַח וַיֹּאמֶר:

"הַאֱלֹהֵי עֵץ וְאֶבֶן וְחֹמֶר

יוּכְלוּ לָמוּשׁ מִמְקוֹמָם, לָרִיב, לְהִלָּחֵם"?

וַיַּעַן אַבְרָם: "אִם־כֵּן אֵפוֹא הִנָּחֵם,

הֶרֶף מֵאַף וַעֲזֹב חֵמָה,

כִּי אֱלֹהֶיךָ לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה".

(עולם קטן תרס"ב)