עֲשָׂרָה טְפָחִים מֵעַל הַגַּגּוֹת הַשֶּׁלֶג
רַק חָזוֹן מְעֻלָּט תּוֹךְ־תּוֹכוֹ־ מְהֻרְהָר.
חָזוֹן זֶה
מַתַּן גְּבָהִים קָרִים
מִתְגַּלֶּה
כִּסְפָרִים שְׁלוּבִים וַהֲפוּכִים מִתְעַלְעֲלִים אַט אַט
בְּטַחֲנַת יַלְדוּתֵנוּ
רַק עִם כְּנִיסָתוֹ אֶל הַסִּמְטָה הַצָּרָה
קָרוֹב לְהֵרָמְסוֹ כְּאוֹרֵחַ יָקָר
מִתַּחַת לְהַנְדָּסָה שֶׁל קַוִּים מִשְׁתַּבְּרִים לְלֹא הֶרֶף.
הַבֵּט,
עַל סֻלְיַת אַחַד הַדּוֹרְכִים
אֲנָחָה לְבָנָה —
הַכֹּל שֶׁנִשְׁאַר מִמַּתַּן הַגְבָהִים הַקָּרִים.