רְחוֹב רָחָב וְאִילָנוֹת אִילָנוֹת.

אֵין בַּיִת, אֵין חֲנוּת, אֵין רֶכֶב חוֹלֵף,

אֵין נֶפֶשׁ חַיָּה —

וְאוּלַי יֵשׁ, אוּלַי יֵשׁ? —

וְאוֹר כַּסְפִּי מִסְתַּלֵּת מִבַּעַד מְעֻנָּנוּת דַּקָּה

וּמַכְבִּיד עַפְעַפֵּי צָהֳרַיִם.

וְהַדֶרֶךְ כְּמוֹ גֵּו שָׁזוּף עֲקוּד פַּסֵּי צְלָלִים

שֶׁיִּשְׁכַּב, שֶׁיִּשְׁכַּב לְלֹא זִיז,

וּמֵעֲבָרָיו בְּנוֹת לִבְנֶה, מְחוֹלְלוֹת צְעִירוֹת

שֶׁהִפְסִיקוּ מְחוֹלָן בְּעֶטְיִי וּמְחַכּוֹת —

וּבֵינֵיהֶן עֵץ זָמוּר כָּפוּף לַאֲחוֹרָיו

וְרֹמַח רוֹטֵט בְּחָזֵהוּ.

וּבְאֶמְצַע הַכְּבִישׁ עֵץ שָׁכוּב

נִשְׁעָן בִּזְהִירוּת וּבְרַחֲמִים בִּשְׁנֵי עֲנָפָיו

כְּמוֹ חַיָּה

מִתַּחְתֶּיהָ גּוּרָה יוֹנֶקֶת מִפִּטְמוֹת שָׁדֶיהָ.

וּבְאֹפֶק הַכְּבִישׁ זָקוּף עָב בָּהִיר

כְּנוֹצָה בְּקֶסֶת —

מַה כּוֹתֵב אֱלֹהִים בִּרְחוֹב אֲחוֹרִי

בַעֲיָרָה קְטַנָּה?

סְחוֹר סְחוֹר יְדִידִי, אַל נַפְרִיעַ

בְּאִי־שֶׁקֶט אָדָם.