הוּא יָשַׁב מִמּוּלִי הַצָּעִיר, בְּבִקְתָּה עַל שְׂפַת יָם

צָעִיר בֶּן הַדּוֹר הֶחָלוּל,

וְדִבֵּר כְּשֶׁפָּנָיו אֶל חָזֵהוּ.

כֹּה רַבּוֹת הַדְּרָכִים בַּחַיִּים,

כֵּן, פְּתִיחוֹת לֹא מְעַטּוֹת כִּמְעַט עַל כָּל שַׁעַל,

וְכֹה קָשֶׁה לִבְחוֹר

כְּשֶׁהַלֵּב לֹא יוֹצֵא לְשׁוּם דָּבָר,

כְּשֶׁהַלֵּב לֹא יוֹצֵא.

מַה קָּרָה לַלֵּב שֶׁקָּפָא כְּמוֹ נֵתַח בָּשָׂר

קַר וְכָחֹל עַל סַדַּן הַקַּצָּב,

עַל סַדַּן הַקַּצָּב —

כֹּה שׂוֹחַח עִם עַצְמוֹ וְעֵת קָם וְיָצָא

מִלָּיו עוֹד נִתְלוּ כְּנִזְמֵי דְּמָעוֹת מָאֳרָכוֹת

מֵאָזְנֵי הַקּוֹרוֹת,

וְהַיָּם הִכָּה וְנָפוֹץ בְּרִשְׁרוּשׁ שֶׁל כְּנִיעָה

הִכָּה וְנָפוֹץ

כִּגְבוּרָה בְּלִי מְגַמָּה מְסֻיֶּמֶת

בְּחוֹף זֶה אוֹ אַחֵר.