עָבֵי לַיְלָה נוֹסְעִים שְׁיָרוֹת שְׁיָרוֹת
אֲלַכְסוֹנִים עַל פְּנֵי שַׁחַק
(הַנִּילוֹס גּוֹאֶה).
נוֹסְעִים וּבָאִים אֶל כּוֹכָב וּמְקַבְּלִים
קְרִיצַת עַיִן: שָׁלוֹם!
וְהָלְאָה לְכוֹכָב אַחֵר.
וּמְנֻעְנָע כְּמוֹ בְּרֶדֶם אֲנִי חָשׁ רִאשׁוֹנָה בְּחַיַּי
(אַרְצִי, הוֹ אַרְצִי!)
תְּנוּעָתוֹ שֶׁל עוֹלָם תּוֹךְ הַחוּץ הַגָּדוֹל
פּוֹתַחַת עֵינַיִם קָרוֹת בְּמִצְחִי.