מַלְאָכִי, הַאִם אָמַרְתִּי הַכֹּל,

הַכֹּל שֶׁאָמַרְתָּ אֶל פִּי

עֵת שְׂפָתַי הָיוּ בְּבִטְנִי?

כִּי לָמָּה עוֹדִי מִתְהַלֵּךְ

מְפֹעָם וְתָהוּי

כְּאָדָם שֶׁצֻּוָּה בְּהִפְּנוֹזָה

לַעֲשׂוֹת דְּבַר מָה, לְהַבִּיעַ דְּבַר מָה,

וְעוֹד לֹא פָּלַשׁ אֶל מֹחוֹ הַדָּבָר?

מַלְאָכִי, מַלְאֲךְ רֶחֶם אִמִּי, מָתַי

אֵדַע גַּם אֲנִי הַיָּגוֹן הֶעָדִין שֶׁל סִלּוּק,

לָלֶֶכֶת לְרוּחַ הַיּוֹם לְאִטִּי מְצֻחְצַח נַעֲלַיִם,

וּדְמָמָה רְווּיָה,

עַל מִלֵּאת —