(בִּקְרֹא בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ)
לִפְנֵי סִפְרִי קְדשׁ־הֶגְיוֹנַי
הֶעֱלֵיתִי אֶת הַמְּנוֹרָה,
דּוּמָם תָּאִיר הַשַּׁלְהֶבֶת,
עַל הֶעָלִים תִּשְׁלַח אוֹרָהּ.
דּוּמָם תָּאִיר הַשַּׁלְהֶבֶת
אֶל הֶעָלִים הַנִּפְלָאִים,
דּוּמָם יֵרְדוּ גַם אֶל לִבִּי
אוֹרוֹת קֶסֶם, אוֹרוֹת פְּלָאִים.
אֶל הַמִּלִּים הַנִּשְׂגָּבוֹת
אָשִׂים עֵינַי אֶתְבּוֹנֵנָה,
וּכְעֵינַיִם תִּתְבּוֹנַנָּה
אֶל לִבָּתִי אַף גַּם הֵנָּה.
וּכְעֵינַיִם תִּתְבּוֹנַנָּה, –
מַה תָּאוֹרְנָה הָעֵינָיִם!
לָמוֹ נֹגַהּ אוֹר יְקָרוֹת
כַּכּוֹכָבִים בַּשָּׁמָיִם.
וּבְלִבָתִי הַנֶּחֱלָאָה
מִנִּי מְרִירוּת פִּיד וּתְלָאוֹת –
נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים יִפְּחוּ
אֵל הַמִּלִּים הַנִּפְלָאוֹת.
הוֹי, הָאִירִי נָא, מְנוֹרָתִי,
בַּאֲפֵלַת הָעוֹלָמִים,
לַפִּיד אֵשׁ הֶגְיוֹנֵי נֶצַח,
מְאוֹר שִׂמְחוֹתַי כָּל הַיָּמִים!
* * *
לִפְנֵי סִפְרִי הַפָּתוּחַ
הֶעֱלֵיתִי אֶת הַמְּנוֹרָה,
וַיּוֹפִיעוּ עַל הֶעָלִים
כּוֹכְבֵי נֶצַח, כּוֹכְבֵי אוֹרָה.
וַיּוֹפִיעוּ עַל הֶעָלִים
הַנִּפְלָאִים הַנִּשְׂגָּבִים,
וַיִּתְלַקְּחוּ מִדֵּי רֶגַע
וַיַּבְרִיקוּ הַכּוֹכָבִים.
פִּתְאֹם עָבְרָה רוּחַ קַלָּה
עַל הֶעָלִים הַנִּשְׂגָּבִים…
הַשַּׁלְהֶבֶת אָסְפָה נָגְהָהּ,
אֶסְפוּ נָגְהָם הַכּוֹכָבִים…
קֹר וָחשֶׁךְ הִשְׂתָּרָרוּ,
מַחֲנֵה תְמוּנוֹת נֶגְדִּי עֹלָה.
אֶרְאֶה “רוּחוֹת” תִּתְנוֹדֵדְנָה,
וּכְתַכְרִיכִים – בָּאֲפֵלָה…
הֵנָּה הוֹלְכוֹת, הֵנָּה קְרוֹבוֹת.
אֶרְאֶה אַחַת כְּבָר עָמָדָה…
אֶרְאֶה אוֹתָהּ מִשְׁתּוֹחֵחָה,
עַל הֶעָלִים תָּשִׁית יָדָהּ…
וּמַבֶּטֶת בְּעַצֶּבֶת
– הוֹי, עַצֶּבֶת מַה נֶּעְכָּרָה! –
אֶגְלֵי דֶמַע תִּזַל עֵינָהּ
וּמֵעָפָר יִשַּׁח דְּבָרָהּ:
"אָחִי, אָחִי, רֵיחַ רָקָב
יָשִׂים מַחֲנַק בְּאַפֵּינוּ,
אָחִי, אָחִי, שׁוּר הַבִּיטָה,
הֲתַכִּירָה אֶת צַלְמֵנוּ?
הֲתַכִּירָה הַיָּדַיִם
שֶׁהִתְפָּרְקוּ בִנְחֻשְׁתֵּיהֶן?…
הֲתַכִּירָה הָעֵינַיִם
שֶׁנָּמַקּוּ תּוֹךְ חוֹרֵיהֶן?
שֶׁנָּמַקּוּ – שֶׁעָשֵׁשׁוּ
מִנִּי עֹנִי, מֵעַצָּבֶת;
אֲשֶׁר הֻכּוּ בַסַּנְוֵרִים
בַּאֲפֵלַת גֵּיא צַלְמָוֶת?…
הֲתַכִּירָה אֶת הַגְּוִיָּה,
זֹאת הַגְּוִיָּה שֶׁנִּצְרָבָה
עַל קְרָבֶיהָ עַל דָּמֶיהָ
כָּל יָמֶיהָ בַּלֶּהָבָה?…
אָחִי, אָחִי, לֹא לַחִנָּם
יִגְּהוּ קַוֵּי אוֹרוֹת פְּלָאִים
כַּכּוֹכָבִים בַּשָּׁמַיִם
עַל הֶעָלִים הַנִּפְלָאִים.
לֹא לַחִנָּם יִגְּהוּ אוֹרוֹת
עַל הַסֵּפֶר קְדשׁ־הֶגְיוֹנוֹת,
זֶה הַסֵּפֶר רַב־הַיָּמִים,
שֶׁמֶשׁ צְדָקָה, מְאוֹר חֶזְיוֹנוֹת!"…
* * *
דּוּמָם תָּאִיר הַשַּׁלְהֶבֶת
עַל הֶעָלִים הַנִּפְלָאִים,
דּוּמָם יֵרְדוּ גַם אֶל לִבִּי
אוֹרוֹת קֶסֶם, אוֹרוֹת פְּלָאִים.
אֶל הַמִּלִּים הַנִּשְׂגָּבוֹת
אָשִׂים עֵינַי אֶתְבּוֹנֵנָה,
וּכְעֵינַיִם דֹּמְעוֹת בֹּכוֹת
תִּתְבּוֹנַנָּה אַף גַּם הֵנָּה.
אֶל לִבָּתִי בָּעַצֶּבֶת,
גַּם תַּבְרֵקְנָה כַכּוֹכָבִים
הַמַּזְהִירִים לִסְבִיבוֹתָם
בַּאֲפֵלָה בֵּינוֹת עָבִים…
הוֹי, הָאִירִי נָא, מְנוֹרָתִי,
אֶת אֲפֵלַת הָעוֹלָמִים,
לַפִּיד אֵשׁ הֶגְיוֹנֵי־נֶצַח,
מְאוֹר שִׂמְחוֹתַי כָּל הַיָּמִים!