(הנביא ישעיהו)

עֵת אֶרֶץ יְהוּדָה לְחֵרֶם נֶהְפָּכָה

מִקִּנְאַת מִפְלַגּוֹת, מִשִּׂנְאַת מִשְׁפָּחָה,

עֵת עשֶׁר תִּפְאֶרֶת וִיגִיעַ כַּפַּיִם

שֶׁרָכְשָׁה בַת־צִיּוֹן בְּזֵעַת אַפַּיִם

וּבְכִשְׁרוֹן הַדַּעַת וּמוֹחַ עֲצָמוֹת –

לְאַיִן עֵת הָיוּ מִמְּרִיבוֹת נִזְעָמוֹת –

אָז קָם וַיִּתְעוֹרֵר אִישׁ נַעֲלֶה, אִישׁ נָבִיא,

קוֹל רַעַם שָׁמַיִם בִּשְׂפָתָיו הֵרִיעַ,

אִמְרוֹתָיו כַּלַּהַב, שַׁאֲגָתוֹ כְלָבִיא

וּלְמֻכֵּי סַנְוֵרִים מוּסָרוֹ הִבִּיעַ…

אִם קוֹלוֹ כְבָר נֶחְבָּא, אִמְרוֹתָיו נָדַמּוּ,

כָּל מַעֲשָׂיו, מִפְעָלָיו אָבָדוּ, נָשַׁמּוּ,

וּבְחֶשְׁכַת הַקֶּבֶר שֹׁכֶנֶת הַגְּוִיָּה;

אִם הָרֵי בַת צִיּוֹן, כָּל אַדְמַת מוֹרִיָּה,

כָּל מָקוֹם – שָׁם הָיָה גַּם דֻּכָּא גַם עֻנָּה

וּדְבָרָיו הִבִּיעַ בָּעֹז, בֶּאֱמוּנָה –

כְּבָר הֻכּוּ לִשְאִיָּה וּלְשִׁמֲמוֹת צִיָּה, –

עַל לוּחַ לֵב עַמּוֹ עוֹד דְּבָרָיו קַיָּמִים

וְעִקְבוֹת יִפְעָתָם עַד עַתָּה נוֹדָעוּ…

הוֹי, שִׁמְעוּ אֲנָשִׁים! מִקֶּבֶר עוֹלָמִים

– שָׁם עַצְמוֹת הַנָּבִיא מַרְגּוֹעַ מָצָאוּ –

יִשָּׁמַע קוֹל עֹלֶה: ־ "יָבֹאוּ הַיָּמִים

אָז תֶּחְדַּל מַשְׂטֵמָה, אָז יִתַּם כָּל זָעַם,

אָז יַחַד יִתְחַבְּרוּ הָעַמִּים כֻּלָּהַם,

אָז יָקוּם לִדְמָמָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה

קוֹל הֶמְיַת בֶּן־קֶשֶׁת, קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה,

הָאָדָם יִתְגָּאֶה בִּגְבוּרָה אַחֶרֶת,

הוֹד אַחֵר לוֹ יִקַּח לִצְבִי וְּלְתִפְאֶרֶת:

הֶגְיוֹנֵי הָרוּחַ אָז יִהְיוּ לִתְהִלָּה,

תּוּשִׁיָּה וּנְדִיבוֹת – כַּבִּירוֹת עֲלִילָה.

וּמְקוֹם שֶהִתְנוֹסֵס בְּרַק־חֶרֶב מֹרָטָה

וְקֵצֶה לֹא הָיָה לֶחָלָל, לַגְּוִיָּה,

מִכֹּבֶד מִלְחָמָה, מֵחֶשְכַת עֲלָטָה –

שָׁם תִּשְׂגֶּא, שָׁם תִּרְעַשׁ שִׁבֹּלֶת פֹּרִיָּה

וְשִׁירָה עַלִּיזָה מִסָּבִיב בַּכִּכָּר

בִּרְוָחָה וָחֹפֶשׁ יַשְמִיעַ הָאִכָּר!"…