הנה אני פותח את קברותיכם

והעליתי אתכם מקברותיכם עמי…

ונתתי רוחי בכם וחייתם…

(יחזקאל ל“ז, י”ב י"ד).

לִי אוֹמְרִים:

         "אַךְ שָׁוְא בַּחֲלֹמוֹת עֲדָנִים

וּבְמַחֲזוֹת מַדּוּחִים וָרִיק תִּתְיַמָּרוּ,

אַךְ שָׁוְא עַל מַשֻּׂאוֹת הַגַּלִים הַיְשָׁנִים

– מַחֲמַדֵּי הָאָבוֹת תַּחְתֵּיהֶם נִקְבָּרוּ

וְחוֹתַם הַשִּׁכְחָה הָעֵת בָּם הִטְבִּיעָה –

כִּשְׂרִידֵי אֳנִיָּה שֶׁסַּעַר הִטְבִּיעָה,

כְּגֶזַע עֵץ נִרְקָב בִּשְׁדֵמָה נִחָרָה,

כִּשְׁאֵרִית הַדֶּגֶל בְּבִקְעָה נֶעְכְּרָה,

תַּעֲמֹדוּ, עֲבָדִים נְמִבְזִים וּשְׁפָלִים,

וְתַשְׁלוּ אֶת לִבְּכֶם בְּמַשְׂאוֹת הֲבָלִים –

לְהַעֲלוֹת בְּגָאוֹן כַּנֶּשֶׁר כְּנָפַיִם

שֶׁשֻּׁסְּעוּ עַד תֻּמָּן זֶה שָׁנִים אַלְפַּיִם"…

………………..

אֻמְלָלָה עֲדַת הָעֲבָדִים הַפְּתָאִים

שֶׁרָמוּ עֵינֵיהֶם וּבְהֶבֶל מִתְגָּאִים

וְהֹלְכִים בְּשֶׁקֶר בְּעִקְּבֵי הָאָבוֹת!…

הוֹי, מֻכֵּי סַנְוֵרִים!… קָרְבָּנוֹת לִרְבָבוֹת

אִם יִפְּלוּ, יִבָּלְעוּ בְּלַחַץ הַצָּרִים –

אִשֵּׁנוּ תִטָּמֵן בִּמְעִי הֶחֳרָבוֹת

וְחַיִּים יִסָּתְרוּ בֵּין גַּלֵּי הַקְּבָרִים,

וְרוּחַ יָפוּחַ וִיעוֹרֵר לִתְחִיָּה

עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת בִּשְׁאֹל הַתַּחְתִּיָּה,

וְיָקוּם וְעָלָה מִקִּבְרוֹת עוֹלָמִים

וְנוֹלַד דּוֹר חָדָשׁ, מְלֵא כֹחַ עֲלוּמִים!…