(שמואל א' ט“ז, י”ד–כ"ג).

I    🔗

בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ דוּמִיָּה נְסוּכָה

כִּשְׁלֹט לִפְנֵי סוּפָה בַּבְּרִיאָה הַמְּנוּחָה…

רַק אַחַד הַשֹּׁמְרִים בַּלָּאט וּבִמְבוּכָה

יְנַסֶּה לִפְעָמִים הַדֶּלֶת לִפְתֹּחַ,

וּלְמַרְאֵה הַמֶּלֶךְ יְמַהֵר לִבְרֹחַ.

בְּחַדְרֵי הַשַּׁיִשׁ וּכְלִילֵי תִפְאָרָה,

בֵּין קְטֹרֶת דֹּעָכָה, בֵּין פְּרָחִים אֻמְלָלִים,

הוּא יוֹשֵׁב מְבֹהָל וְרוּחוֹ בוֹ סָרָה.

וּלְאָזְנֵי הַשֹּׁמְרִים מֵאַחֲרֵי הַכְּתָלִים

יַגִּיעַ קוֹל צְחוֹק מִלֵּב הֹמֶה בַקֶּרֶב,

וְאַחֲרָיו־קוֹל שֶׁבֶר מִנֶּפֶשׁ נֶאֱנַחַת,

וְאַחֲרָיו – מַהֲלֻמָּה בְּחֵמָה נִצַּחַת

כְּהֹלֵם עַל שַׁיִשׁ בַּשִּׁרְיוֹן, בֶּחָרֶב…

זֶה יָמִים בָּאַרְמוֹן הַמְּהוּמָה רָבָתָה,

כִּי רוּחַ שִׁגָּעוֹן אֶת שָׁאוּל בִּעָתָה;

הוֹבִישׁוּ הַקֹּסְמוֹת בִּקְטֹרֶת עֲשַׂבִּים,

אֵין עֶזְרָה בָּרוֹפְאִים, בַּסַּמִּים הָרַבִּים.

גַּם נוּמַת שִׁכָּרוֹן, גַּם חֶסֶד אֲהָבִים,

גַּם תְּרוּעַת עֲלִיצוּת, גַּם דִּמְעוֹת עֲצָבִים,

לֹא יָכְלוּ לְהָשִׁיב אֶת אוֹר הַהִגָּיוֹן

לְעֵינֵי הַמֶּלֶךְ הַמֻּכּוֹת תִּמָהוֹן.

II    🔗

עַל שַׁדְמוֹת בֵּית לֶחֶם, עַל גַּבְנוּן תִּפְאֶרֶת,

שֶׁשָּׁם בֵּין הַשִּׂיחִים תִּשְׁתַּפֵּךְ עֵין־מַיִם

אֶל רַחַב עֲרָבָה – אֶת בָּשְׂמָהּ מַקְטֶרֶת –

שָׁם עֹמֵד הָרֹעֶה יְפֵה־הָעֵינַיִם.

מִתַּחַת הַכַּפּוֹת בְּצֵל עֵץ הַתְּמָרִים,

עַל זֶרֶם הַמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים וּבְהִירִים,

הוּא עוֹמֵד וּפֹרֵט וּמַרְעִיד מֵיתָרִים,

וְהָמוּ בַמֶּרְחָב הוֹד קוֹלוֹת אַדִּירִים

וְרֹמּוּ וְהֻמְּכוּ וְלָקְחוּ לְבָבוֹת.

וּמַשַּׁק הַבְּרוֹתִים עַל נַחַל הַמַּיִם,

וּנְגִינוֹת הַמְשַׂחֲקִים לִפְנוֹת הָעַרְבַּיִם,

וְשִׁירוֹת הַקֹּצְרוֹת וּמְחֹלוֹת מַחֲנַיִם,

וְדִבְרֵי הַנָּבִיא הַחוֹצְבִים לֶהָבוֹת

לָעֵדָה הַכֹּרְעָה וּמַטָּה אָזְנַיִם,

וְאַחֲרֵי הֶהָרִים קוֹל רַעַם שָׁמַיִם –

כָּל אֵלֶּה יִשְׁתַּפְּכוּ, יִתְעָרְבוּ כְאַחַת,

יִתְלַכְּדוּ לִתְרוּעַת עֲלִיצוּת נִצַּחַת.

וְקוֹלוֹת עֲדָנִים, עֹז שִׁירָה וָזֶמֶר,

יֵרֹמוּ, יִזְרמוּ, יֶהֱמוּ כְחָמֶר,

מִמֵּיתְרֵי הַזָהָב, מִּתַּחַת הַתֹּמֶר.

III    🔗

וְהִנֵּה עַל מִפְתַּן הָאַרְמוֹן הוֹפִיעַ

הַנַּעַר הַמְּשׁוֹרֵר, זֶה רֹעֶה חֵלֵכָה.

וַיָּרֶם אֶת יָדוֹ… וּמֵיתָר הֵנִיעַ…

וְשִׁירָה עַלִּיזָה בְּחַיִל הִבִּיעַ

בֵּין קִירוֹת הָאַרְמוֹן עֲטוּפֵי חֲשֵׁכָה. –

טַל תְּחִיָּה וֶחֶסד הַשִּׁירָה מַרְעֶפֶת!…

עַל כִּסְאוֹ שָׁם יוֹשֵׁב הַמֶּלֶךְ הַמְשֻׁגָּע,

מַרְגֵּעָה וּמְנוּחָה מֵעֵינוֹ נִשְׁקֶפֶת,

וְדִמְעַת תַּחֲנוּנִים בְּשֶׁקֶט שֹׁטֶפֶת

עַל רֻכְסֵי הַלֶּחִי, הַקְּמוּטָה מִתּוּגָה…