הֵם בָּאוּ – וּבְטֶרֶם קָרָאתִי –:
חֶזְיוֹנוֹת מַרְהִיבֵי עֵינַיִם –
עֲלֵיהֶם כְּבָר מִסְפֵּד נָשָׂאתִי;
בְּמֶרְחַק מְלֵא קַדְרוּת־עַצֶּבֶת
הִתְנוֹצְצוּ שְׁבִיבֵי שַׁלְהֶבֶת
וַיְשַׁלְּחוּ בִרְעָדָה קַרְנַיִם
כְּאוֹרוֹת אַרְגָּמָן נִפְלָאִים
עַל עַרְפְּלֵי שִׁנֵּי הַסְּלָעִים…
בַּיַּעַר, שָׁם רַגְלַי דָּרָכוּ
אָזְנַי קוֹל דְּבָרִים לָקָחוּ,
צִפֹּר אֶפְרֹחַ רָזָמָה
וּלְרֵעָהּ הַקָּטָן נָאָמָה:
"הֲתִרְאֶה הָאִישׁ, לוֹ הַפָּנִים
הַחִוְּרִים?… לְעִתּוֹת בָּעֶרֶב
לָשׂוּחַ לְנַפְשׁוֹ פֹּה יֶרֶב.
וִיקַלַּע מִקּוֹצִים יְשָׁנִים
עֲטָרוֹת… מַה זָרִים מַעֲשֵׂיהוּ!..
הַבִּיטָה, מֶה חִוָּר הִנֵּהוּ!…
רוּחוֹ הַטּוֹבָה קֻפָּדָה,
אֱמוּנַת לְבָבוֹ אָבָדָה…
עֵת יָשִׁיר – אֲנָחָה נִשְׁמַעַת,
וִירַנֵּן – בַּת עֵינוֹ דֹמַעַת…
הֲתֵדַע יָדֹעַ?… הַבּוֹדֵד
הוּא חֹטֶר הַזָּקֵן הַנּוֹדֵד
הָאִישׁ אֲהַסְפֵר1 – הֲתִזְכֹּר?…
-
הוא “היהודי הנצחי” באגדת העמים מימי־הבינים. ↩