לוגו
בְּעִיר מוֹלַדְתִּי
תרגום: יעקב קפלן
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ, – מוֹלֶדֶת יְקָרָה!

הָהּ, שַׁבְתִּי יָגֵעַ וּבְנֶפֶשׁ נֶאֱנַחַת…

אַךְ רוּחַ עֲלִיצוּת נִמְלֵאתִי וּנְהָרָה,

הוּא רוּחַ הָעֵדֶן וְשַׁלְוַת הַנַּחַת

הָעוֹלֶה וְנוֹשֵׁב בָּעֶרֶב הַנָּעִים

מִשְּׂפַת נַחַל דְּנִפָּר בְּמוֹרַד הַסְּלָעִים,

בִּמְקוֹם לָרִאשׁוֹנָה אֶת קוֹלָם נָשָׂאוּ

שְׁנֵי רִגְשׁוֹת מַתְאִימִים, וּבְלִבִּי נָבָעוּ –

כִּשְׁתֵּי עֵינוֹת מַיִם בְּתַחְתִּית הָאָרֶץ,

וְשִׁירִי הָרִאשׁוֹן בְּרַעַשׁ הִתְפָּרֶץ

וַיִּבְעַר כַּלַּהַב עַל דַּל הַשְּׂפָתָיִם,

וַיִּשְׁטֹף וַיֵּהוֹם כִּמְצוּלַת הַמָּיִם…


הוֹי, עִירִי, לֹא חִנָּם אֵלַיִךְ שָׁקַדְתִּי…

עוֹד נִצָּב לְפָנַי הָעֶרֶב הַנָּעִים

אָז פַּעַם רִאשׁוֹנָה מֵאִתָּךְ נִפְרַדְתִּי, –

לְפָנַי הִשְׂתָּרְעוּ שְׂדֵי־תְרוּמוֹת נִפְלָאִים

בְּלִי־קֵץ וּבְלִי תַכְלִית כִּירִיעָה יְשָׁרָה,

וְזֶרֶם מֵי דְנִפָּר כָּרְאִי לְתִפְאָרָה

הַמַּזְהִיר מִנֶּגֶד בְּאוֹרוֹת נֶהְדָּרִים

הִשְׁתַּקְשֵׁק וַיֵּהוֹם מִתַּחַת הֶהָרִים,

וּלְשִׂפְתֵי הַנַּחַל מִדָּכְיֵי הַמַּיִם

כָּרֶשֶׁת הִתְנַשְּׂאָה מִקְלַעַת קַרְנַיִם;

טַל עֶרֶב הִתְנוֹצֵץ עַל פִּרְחֵי נִצָּנִים,

מִסָּבִיב אַךְ שַׁלְוָה, אַךְ שֶׁקֶט עֲדָנִים…

קוֹל דִּמְיוֹן, אוֹ קוֹלוֹת הַגַּלִּים נִשְׁמָעוּ? –

אַךְ אֶזְכֹּר: – וְהֶמְיָה כָּל חוּשַׁי הֵעִירָה

וְקוֹלוֹת מַתְאִימִים עַד נַפְשִׁי נָגָעוּ

כְּמַשַּׁק קוֹל כַּנְפֵי בַת־נֶשֶׁר צְעִירָה…

קוֹל פִּנַת מוֹלַדְתִּי לְאָזְנַי הִגִּיעַ:

"יְיָ עַל נְתִיבְךָ, בֶּן יַקִּיר, יוֹפִיעַ!…

רֹב עָצְמָה טִפַּחְתִּי, רִבִּיתִי קִרְבֶּךָ…

וּלְכָה נָּא לַמָּקוֹם שָׁם תִּשְׁאַף רוּחֶךָ, –

הֱיֵה בַנִּלְחָמִים לֶאֱמֶת וּלְתָמִים;

חֲיֵה, הִלָּחֵמָה, אֱהָבָה!… וְיָמִים

יָבֹאוּ – וְעָיֵף מִכֹּבֶד מִלְחָמָה

כִּי תוֹרִיד אֶת רֹאשְׁךָ בְּרוּחַ נִפְעָמָה, –


“אָז שׁוּבָה אֵלַי!…” עִיר־מוֹלֶדֶת יְקָרָה!

הָשִׁיבִי אֵלַיִךְ אֶת בְּנֵךְ רְפֵה־אוֹנִים!

רֹב עָצְמָה נָתַתְּ – אַךְ הַתּוּגָה הַמָּרָה

וָעֶצֶב, כְּבָר מָצוּם אַט אַט כַּצִּפְעוֹנִים.

לְנַפְשִׁי נִלְחַמְתִּי, לְנַפְשִׁי עָמַלְתִּי –

וְלִבִּי לֹא נָפַל, אָהַבְתִּי, סָבַלְתִּי,

אַךְ דְּאָבָה חֲדָשָׁה, מוּזָרָה, – דְּאָבָה

עֲמֻקָּה מִיָּם וּמִתֵּבֵל רְחָבָה –

מֵאַלְפֵי לְבָבוֹת אֶל לִבִּי חָדָרָה,

מֵאַלְפֵי נוֹאָשִׁים – קוֹל שַׁוְעָה מוּזָרָה

לְנַפְשִׁי הַנּוּגָה מִקָּרוֹב הִגִּיעַ

וְשָׁוְא הִתְאַמַּצְתִּי אֶת שְׁאוֹנוֹ הַכְנִיעַ…

אַךְ שַׁבְתִּי אֵלַיִךְ, מוֹלֶדֶת נִפְלָאָה,

וּבִרְכַּת הָאֵל וַעֲלִיצוּת נִצַּחַת

הֵשַׁבְתְּ אֶל לִבָּתִי… וְנַפְשִׁי נִמְלָאָה

אֶת רוּחַ הָעֵדֶן וְשַׁלְוַת הַנַּחַת

הָעוֹלֶה וְנוֹשֵׁב בָּעֶרֶב הַנָּעִים

מִשְּׂפַת נַחַל דְּנִפָּר בְּמוֹרַד הַסְּלָעִים…

הוֹי, דְּנִפָּר, מֵימֶיךָ הַטְּהוֹרִים הַרְעִישָׁה,

וּלְהָבִיא עַל לִבִּי אֶת רוּחָם הָחִישָׁה

וּבְסַעַר הֶגְיוֹנַי הָקִימָה מַרְגֵּעָה!…

הָאִירָה, הַשַּׁחַר, בְּנַפְשִׁי הַנְּכֵאָה,

וְצֵאת אָז לַשְּׁעָרִים בְּחַיִל אוּכָלָה

לְחִבָּה וָסֵבֶל, לִתְפִלָּה וּקְלָלָה!…