(מֻגָּשׁ למ. ק. –)

עֲדַת מַחֲזוֹת עָצְבִּי וּשְׂעִפֵּי־תִפְלֶצֶת

עַל כַּנְפֵי דִמְיוֹנִי כְּדַרְכָּהּ נָהָרָה

לְמַעְיַן כָּל תִּקְוָה וּשְׁאֵלָה נִמְרֶצֶת.

שֶׁאֶתְהֶן לִבָּתִי פִנֵּקָה, שָׁמָרָה,

כְּיַלְדֵי טִפּוּחִים בְּחֶמְלָה וּנְדוּדִים,

מִתַּחַת עֹל עוֹלָם וָעֳנִי וּמְרוּדִים.

וְרוּחַ־שִׁירָתִי, שֶׁלְּחֶבְרָה אֹרַחַת

לִי תָמִיד עַל דַּרְכִּי, הִבִּיטָה בְעַצֶּבֶת

לַמֶּרְחָק… וּבְקִרְבִּי מַחֲלָתִי בַת־שַׁחַת

הֵחֵלָּה הִתְגַּבֵּר, וְלַהַב שַׁלְהֶבֶת

בְּלִבִּי הִבְעִירָה… וּפִתְאֹם הוֹפִיעַ

מִמֶּרְחָק הַנִּפְלָא – שֶׁסְּבִיבוֹ תַצִּיעַ

עֲלָטַת עֲרָפֶל – לְנֶגְדִּי שְׁבִיב זֹהַר

כִּנְקֻדַּת זְהַב אוֹפִיר רֹעֶדֶת, מַזְהִירָה…

וְיִפְעַת פָּנַיִךְ, כָּל חֶמְדַּת הַתֹּאַר,

הַיָּפָה בַבָּנוֹת, מוּל עֵינַי הֵאִירָה,

וָאֶרְאֵךְ – כַּדְּרוֹר בִּימֵי אָבִיב שׂוֹמַחַת,

עַל שִׂפְתוֹת הַשָּׁנִי מְרַחֵף שְׂחֹק נַחַת…

לֹא אַגִּיד, יָפָתִי, וּבִין לֹא תוּכָלִי

מָה עוֹלֵל תָּאֳרֵךְ בְּנַפְשִׁי הַנְּכֵאָה,

עַד כַּמָּה נַשַּׁנִי צָרוֹתַי, עֲמָלִי

וַיִּצֶּק בְּקִרְבִּי טַל־חַיִּים, מַרְגֵּעָה…

בְּאַחַד הַיָּמִים – וְעַיִן חֹקֶרֶת

עַל שִׁירַי הַנּוּגִים לְתֻמֵּךְ תָּכִינִי,

וּבְנַפְשֵׁךְ הַתְּמִימָה – אֱמוּנִים שֹׁמֶרֶת –

אֶת הַכֹּל, אֶת הַכֹּל, יָפָתִי, תָבִינִי:

תָבִינִי עַד כַּמָּה בַּשֶּׂפֶק יָגַעְתִּי,

מָה רַבּוּ הַתִּקְוֹת אֲלֵיהֶן יִחַלְתִּי,

תָּבִינִי עַל מַה הִתְחַנַּנְתִּי, שִׁוַּעְתִּי,

     וּמָה מִשָּׁמַיִם שָׁאַלְתִּי,

     עַל מָה בְהִתְיַפְּחִי שָׂמַחְתִּי,

     וּבְשָׂמְחִי – דִּמְעוֹתַי שָׁפָכְתִּי…