לוגו
שיר אדמת הקודש
פרק:
מיקום ביצירה:
0%
X
F
U

1

תרל"ב

על כן אזכרך מארץ ירדן

וחרמונים (תהלים מ"ב)


– 1 –

מזעף ה' הה יגון מלאתי

על בני כי נדדו קודר שחותי

אלף ושמונה מאות שנה ישבתי בדד

בכרמי לא ירונן, לא נשמע הידד

על נאות הרי, עלה שמיר ושית,

חולל גאון ישראל,נותץ הבית.


– 2 –

מארץ מרחקים, קול נהי יצעקו

תחת אם נכריה, עוללי ינאקו

גזו חלפו, שנות דורות

ארך הלילה, לא ראו מאורות

נולדים בחושך, צפים לקריאת הגבר

ובטרם עלה השחר, שכבו קבר.


– 3 –

דור לדור, אהבת ארצם הודיעו

נועם תנחומות אל, לבניהם השמיעו

אֹמץ תקות שדי, בלבם השרישו

כי בחיק אמם. עוד ישעשעו

ויום יבא, ונפוצות יהודה יקבצו

על הרי ישראל, לבטח ירבצו.


– 4 –

חשכת לילה, עתה חמקה עברה

כוֹכב שחר עלה, ויפץ אורה

עורו ישנים עורו, הקיצו משנתכם!

בטרם שמש תצא, להאיר אפילתכם

גשו נא בני אלי, אמכם אני!

ובארץ אחרת למה תסבלו עֹני?


– 5 –

שד אחליץ לכם, מטובי תנקו

יבולי הטוב, פריי כי מתקו

עבדו עבדו אדמתכם, חרשוה זרעוה.

ברִנה בקול שיר, תשאו אלומותיה.

עבדו את ה' חוסו בצל מלכים

עדי גֹאלכם בו יבוא זרע ברוכים.


– 6 –

קומו לעבודה בנים! הקיצו משנתכם!

אחזו המחרשה, צאו פלחו אדמתכם.

אזני שמעה שיר אדמת ישראל

מבין אלוני הבכות, נטועים על אריאל

מסוד הלבנון, המית שיח הארזים

ממשק גלי ירדן מבשרים רזים.


  1. בשנת תרל“ב אמרו החובבים והבונים הראשונים ר' יואל משה סלומון וחבריו לקנות את אדמת יריחו שעמדה אז לממכר פומבי מאת הממשלה, ליסוד המושבה הראשונה בא”י, ויאמרו לכנות בשם “פתח תקוה”, ויהי בהיות ר' יואל משה סלומון ביריחו ועל יד הירדן, נחה עליו רוח השיר ויחבר את “שיר אדמת הקודש”  ↩