לקבלת פני קיסר אשכנז ווילהלם השני ורעיתו הקסרית אויגוסטא וויקטוריה ביום הופיעם בשערי ירושלם י“ג מר חשון תרנ”ט
1
במספר עמים, מקדמי היום, בשמחה פניך
בתרועת מלך והמון חוגג יצהלו לקראת בואך
הואילה נא קיסר עדוי מִשְׁחַת אלהי שמים
קבל בתוכם גם ברכת ישורון עבדיך
המֻגשה ברגשי קדש להוד רוממותך
יום דרוך פעמיך הר האלהים מקדש ירושלם.
הם המה צאצאי שרידי עם קדומים
מתגרת זרוע רמה נפזרו בין העמים
מקרית משושם נדחפו מבירת מלכיהם
לנדוד נדוד אל הארצות, שער להם פתחו
אִתָּם רוח אמונים לאלהים ומלך לקחו
ירושת פליטה זאת למו מכל מחמדיהם
עתה נקלטו זעיר שם אל ארץ אבותיהם
כשלוחי הגוי כלו מכל מקומות מגוריהם
לרצות אבני קדש לחונן חרבות מקדשנו
ובחסד מלכי־צדק אדון הארץ יבטחו
כי בצל כנפיו בארץ הרת נביאיהם בטח ינוחו
לחבק שרידי קדשנו, ולבכות על קברי חוזינו.
ובמקום תפארת קדומים יפעת מקדשי אל
נעתיר לשלום עמנו שה פזורה ישראל
לאשׁר הארצות בהן מקלט מצאו
ולחיי מלכיהן לצדק ומשפט ישרו
שלוחי כס־יה בתבל, מקוי אורו יזהירו
כמצות חוזים עלינו ברוח אש דת נבאו.
"דרשו שלום הארצות הגליתי קהלותיכם
"כי בשלומם שלות השקט בגבוליכם,
"בני, ירא אלהים ומלך ואל תתערב עם שונים
"כי לולא מוראו על כל אח אל תבטחו
"מלך במשפט יעמיד ארץ בצלו עמים ינוחו
“העתירו לשלומו בלב טהור ורוח אמונים”.
כל אמרות אלוה אלה בפי נביאינו
אמרות טהורות ערוכות שמורות בלבבנו
בעד שלום אדירי תבל נעתיר לשוכן שמים
מלכי חסד ביראת אלהים ימשלו בארץ
לשפוט עניי עם להושיעם משוד ומקרץ
יברכו מפי עליון קדוש בירושלם.
בתוכם מתנוסס נֹגה זיו הדרת מלכותך
הודך והדרך קיסר אשכנז בנזר תפארתך
יחד רעיתך הקיסרית סמל החסד והחנינה
עם בית מלכותכם נסיכים ונסיכות
שפע אשר ישפע עליכם ממעון הברכות
תרום ותנשא משפחת האָהענצּאָללערן העדינה
ואתה כרוב ממשח בחסד אל על ארץ רבה
רוח ממרום לבשך עלות ציון ברוח נדיבה
אל הר האלהים מקדש ארץ הפלאות
לדבר על לב ירושלם דברי חן ונחומים
לזכור לבת ציון ימי עולם אהבת קדומים
ולהשתחות בקדש למלך ה' צבאות.
תאמר לציון: סלי המסלה סקלי דרכיך:
ולירושלם: שימי תפארתך עדי תפיך,
תאמר לעיר אלהים: דודך בא לא ישכחכי
התנערי קומי לבשי עוז, חדשי אור פניך
כימי מועד מלפנים שמחת רגליך.
לעומתך תענה: על כפים חקותיך גם אנכי.
ולנו בני יהודה יושבי ציון וירושלם
בשמחת יום זה, לנו מנה אחת אפים
רגשות תודה וברכה יתעוררו בנפשנו
ידענו חסדיך על בית ישראל גברו
בצל כנפיך לא יבוש יעקב פניו לא יחורו
על כן אהבה והכנעה להודך חרותות בלבבנו.