לזכר בנימין קוינט ואליעזר פקטורי
כָּאֵלֶּה בָּאָבִיב יָמוּתוּ,
אֲנִי יוֹדַעַת זֹאת,
חַיִּים יִגְאוּ, חַיִּים יָרֹנּוּבְּרִבֹּאוֹת קוֹלוֹת:
כָּל הַדְּבָרִים יִהְיוּ לְפֶתַע
גְּלוּיִים לְמֵרָחוֹק
וְהָאָדָם יִבְטַח בְּאשֶׁר
בְּהִיר נֶפֶשׁ כְּתִינוֹק:
חִידַת חַיִּים תִּהְיֶה מוּבֶנֶת,
צוּקַת חַיִּים – קַלָּה.
כָּאֵלֶּה בָּאָבִיב יָמוּתוּ –בְּרָכָה הִיא אוֹ קְלָלָה?
תל-אביב, תרפ"ו