כָּל לַיְלָה הוּא וְדַ"ל. בְּחֶבְיוֹנוֹ בִּלְבַד

יָכוֹל לְהִתְרַחֵשׁ גִּלּוּי שֶׁל אֵלִיָּהוּ.

הַיּוֹם אֲנִי רוֹצֶה לָשִׁיר עַל כְּתָב־הַיָּד:

כְּתָב־יָד שֶׁל סַבָּא זַ"ל אֲשֶׁר לֵילִי הִקְרָהוּ.

אוֹר אַכְזָרִי וְטוֹב הִגִּיהַּ וּפָזַל

וְנִקְלְפָה פִּתְאֹם דְּמוּתְךָ סָבִי מִנֶּגֶד.

כְּבָר פְּעָמִים הַרְבֵּה זְכַרְתִּיךָ סַבָּא זַ"ל

עַל הַכְּפִילוּת

עַל שׁוּם הַמֶּרֶד וְהַמֶּגֶד.

עַל שׁוּם הַמְעֻוָּת שֶׁלֹּא יוּכַל לִתְקֹן

וְהוּא רִיבְךָ עִם אֵל – עָלֶיךָ וְעָלֵינוּ.

אַתָּה יָדַעְתָּ סָב אֶת כְּתָב־הַנּוֹטְרִיקוֹן

שֶׁבּוֹ בַּמִּסְתָּרִים מְאוֹתְתִים לֵילֵינוּ.

אַתָּה יָדַעְתָּ שִׁיר. כִּמְלִיצָתְךָ סָבִי:

“אֵין שִׁיר לֹא הִנְעִימוֹ כִּנּוֹר דָּוִיד הַמֶּלֶךְ.”

נִגּוּן מִזֶּה הַכְּלִי הוֹרַשְׁתָּ לְאָבִי

(בֵּין גּוֹיִים כָּךְ עוֹבֵר מֵאָב לְבֵן הַשֶּׁלַח).

וְכָךְ הוֹפַעְתָּ שׁוּב – פָּרוּעַ וְנַיָּד.

הַלַּעַג – כְּמוֹ אָז. וּכְמוֹ תָּמִיד – הַסֵּבֶר.

אֲבָל הַיּוֹם סָבִי שְׁמַעְתִּיךָ מִכְּתָב־יָד

מִמַּעַרְכֵי־לָשׁוֹן שֶׁל חוֹבְבֵי־שְׂפַת־עֵבֶר.

אָהַבְתִּי הַמְּלִיצוֹת שֶׁל דּוֹר הַגִּמְגּוּמִים.

קוֹדְמֵי קִצְרֵי־הַיָּד! הֵן רַק לְמַרְאִית־עַיִן

הָיָה אָז לַהַגְכֶם אֵין־שַׁחַר וְתָמִים.

מִי עוֹד כָּכֶם יָדַע לִבְרֹא נִיבִים מֵאָיִן!

לוֹמַר אֱנוֹשׁ אָנוּשׁ – וְכֹבֶד הַמַּשָּׂא

לְפֶתַע כְּזוֹכֶה לְנֵס שֶׁל קְפִיצַת־דֶּרֶךְ.

שׁוּם שֶׁמֶשׁ לֹא זָרְחָה כִּזְרֹחַ הַחַרְסָה!

כַּמָּה יִרְאַת־כָּבוֹד בִּסְתָמִיּוּת: מִין־פֶּרַח

מִין־פֶּרַח וּמִין־עֵץ – וְכָל גַּנֵּי־בִּיתָן

מִתְלַבְלְבִים פִּתְאֹם בְּנִיחוֹחֵי אֱלֹהַּ.

אָחִינוּ בֶּן־הַדּוֹר! אָחִינוּ הַפַּיְטָן!

עֲלֵה וּלְמַד מֵהֶם הַמֶּלֶל הַגָּבֹהַּ.

בְּשִׂישׂ אֶל כְּלוּלוֹתָן מִלִּים כְּמוֹ כַּלּוֹת

בְּזִוּוּגֵי הַחֵ"ן – וּכְמוֹ צִיצִים בָּאָחוּ.

יוֹצְאוֹת מִידֵי פְּשׁוּטָן כִּבְהִינוּמָה וָלוֹט.

וְאֵיךְ אַתָּה אוֹמֵר סָבִי:

“שׁירִים יִפְצָחוּ.”

הַיּוֹם כָּל פְּרָט וּפְרָט אֲנִי נוֹקֵב בְּשֵׁם

וְגַס בָּהֶם נִיבִי:

לֹא רָז לֹא דֶּרֶךְ־אֶרֶץ!

אַךְ נַפְתּוּלֵי־אֱנוֹשׁ – רְאֵה כִּי אֲמֻשֵּׁם

בִּמְלִיצוֹתֶיךָ סָב

בְּחָרְזְךָ בְּקֶרֶץ.

בְּקֹצֶר־יָד שֶׁל תֹּם

בִּמְאוֹר־פָּנִים שֶׁל כֹּחַ

בְּרֶנֶן אוֹתִיּוֹת – כְּמוֹ פֹּה – בִּכְתָב־הַיָּד.

לַמְּדֵנִי סַבָּא זַ"ל הַרְבֵּה הַרְבֵּה לִשְׁכֹּחַ

לְמַעַן כִּי אֶזְכֹּר אֶת הָרָאוּי בִּלְבָד.