נַעַל אַבָּא הִיא סִירָה,

הִיא סִירָה אַדִּירָה.

וְהַנַּעַל הַשְּׁנִיָּה

הִיא תִּהְיֶה אֳנִיָּה.

אָנָה־אָן

יָשׁוּטוּ בָּן?

הַסִּירָה הָאַדִּירָה

שָׁטָה וְאֵינָה עוֹצֶרֶת,

מִסָּבִיב לְיָם־כִּנֶּרֶת.

מַלָּחֶיהָ – דַּיָּגִים,

כָּל הַיּוֹם דָּגִים דָּגִים.

הַסְּפִינָה לְאָן תֵּלֵךְ?

מֵאֵילַת לְשַׂרְם־אַ־שֵיךְ.

כָּל נוֹסְעֶיהָ – צוֹלְלָנִים,

הֵם צוֹלְלִים וְנֶהֱנִים

מִיָּפְיָם שֶׁל הַדָּגִים,

הַצְּדָפִים, הָאַלְמֻגִּים.

בּוֹא־נָא, בּוֹא כְּבָר, אַבָּא,

גַּם אַתָּה תִּסַּע בָּהּ.